מספרים על מישהו שהיה לו עסק עם כמה צפרדעים שלא הרפו ממנו. משל, צאצאים היו של הצפרדעים במצרים.
מים רותחים, זה הפיתרון! - ככה אמרו לו. שפוך עליהם הם רותחים והם ייעלמו.
זה אכן עזר. הוא שפך עליהם מים רותחים, הם מיד הרגישו בחום הרב של המים, וקפצו ממקומותיהם.
אלא שזה היה פיתרון לטווח קצר מאוד. כאשר נעלמה הסכנה הם חזרו שוב.
ייעץ לו חברו עצה מדהימה: קח סיר. מלא אותו במים פושרים ונעימים. אסוף את כולם לתוך הסיר. הם יתחילו לקפץ בפנים בהנאה מרובה. אח"כ הנח את הסיר על אש קטנה מאוד. המים יתחממו לאט לאט, והם לא יחושו בסכנה.
כך אכן עשה. הצפרדעים התבשלו בתוך המים, בטרם הרגישו שהמים רותחים.
זהו כוח ההסתגלות של הצפרדעים. לטוב ולמוטב. כאשר המים התחממו לאיטם, הם הסתגלו לחום המים, ולא חשו כיצד הסכנה מתקרבת אליהם.
*
לפעמים אנו סובלים מתופעת הצפרדעים.
גם אנו מסתגלים למצבים שונים, ולא חשים בסכנה המתעצמת והולכת. אנו לא מבחינים בבעייתיות האופפת אותנו לאיטה ומאיימת להשתלט על כל חלקה טובה בחיינו.
בד"א? בהתנהלותה הציבורית של "קופת העיר בני ברק".
מוסכם על כולנו, ש"קופת העיר", היא הקופה עם הכי הרבה אומץ, עם הכי הרבה יומרה, ואפילו עם קצת תעוזה. כל גיליון חדש שיצא לאור על ידיהם עד היום, גרם לתחושת אי נוחות בקרב הקוראים. היתה הרגשה כללית בקרב הקהל, שהקופה הגדולה לצדקה, עושה שימוש ציני בהרבה מאוד מושגים שהיו יקרים מאוד אצל העם היהודי בכל הדורות.
*
קופת העיר, לא עשתה זאת בבת אחת, אלא טיפין טיפין. צעד אחר צעד. לאט לאט הצליחה להחדיר את הרעיונות שלה לתודעת הציבור הנוהג בתמימות עם בוראו. וכנראה, שלא חסר לנו מאלו.
"צדקה תציל ממוות", "צדקה מביאה ישועות". אלו בעצם מושגים שהיו ידועים מאז ומעולם. אלא, שהם לקחו את המושגים האלו, ניכסו אותם אליה וניפחו אותם עד תום, עד כדי איבוד כל פרופורציה.
בדרך זו, הצליחו להוציא הרבה מאוד כספים מהרבה מאוד אנשים.
*
כיום, כאשר הם מספרים לך שהם מגלגלים מליוני שקלים בחודש, אתה שואל את עצמך: בעצם, מאיפה כל הכסף הזה?
יש מיתון קשה בעולם. מוסדות התורה קורסים בזה אחר זה, ארגוני החסד והצדקה סובלים מהתייבשות פיננסית נוראה מחוסר תורמים שיתמכו בהם. אז מאיפה כל הכסף הזה?
אתה מבין בעצמך, שזה לא כסף שנתרם על ידי נגידי העם, אלא הוא כסף שנשלף מארנקיהם של המון אנשים עלובים וקשיי יום בכל קצווי תבל, אשר נקלעו למצוקה כזו או אחרת, וברגע שלפני ייאוש תרמו לקופת העיר.
אז בעצם, לוקחים סכומי כסף גדולים ממשפחות רגילות, ובחלקן ממש עניות, מהארץ ומחו"ל, ועל ידי כך מעשירים את עניי העיר בני ברק.
*
בהלכה קיימות מספר הסתייגויות לגבי קבלת צדקה מנשים. "גבאי צדקה אין מקבלין מהנשים ומהעבדים ומהתינוקות אלא דבר מועט, אבל לא דבר גדול (יורה דעה סי' רמ"ח).
בקופת העיר לא מכירים בהסתייגויות אלו בכלל.
הם בעצמם יודעים שאת הכסף הגדול הם מרוויחים אצל הנשים. שח לי אחד, ששמע זאת מפיו של אחד העסקנים בקופת העיר: "לא כל כך מעניין אותי עד כמה צוחקים בשטיבל על הפליירים שלנו. מה שמעניין אותי, זה השורה האחרונה: וזה איך ציבור הנשים 'הצדקניות' מקבלות את המסרים. והן, התמימות והצדקניות, לא מכירים חוכמות. הן מקבלות, מאמינות ותורמות".
בקופת העיר, לא בוחלים בשום דרך או אמצעי בכדי להוציא כסף מאנשים אשר נקלעו למצוקה. כנראה, שבבית מדרשם, לא נלמדה סוגיית "תלוה וזבין".
הם הרי נוגעים ביסוד היסודות של היהדות, מתוך ידיעה, שכאשר מגיעים לנקודה עמוקה זו באמונה, לפעמים אנשים הם נטולי בחירה לחלוטין.
עד כאן היה ידוע זה מכבר. והמשכנו לספוג.
*
בשנתיים האחרונות הגדילו עשות, כאשר קשרו קשר עם הבוחנים המקבלים את התלמידים לישיבות, לאמר: 'אתם תמשיכו להערים קשיים על התלמידים הנבחנים לישיבה, תשהו את התשובה החיובית עד שיתפקעו מרוב לחץ וחרדה, ואז אנחנו נוכל להרוויח עליהם'.
אם חשבו הרבה מבינינו שהגיע הזמן, לעשות איזה שהוא תיקון בנושא מבחני הקבלה לישיבה, וקצת להוריד מן הלחץ אשר מטריף את דעתם של בחורים צעירים, עד כדי הזדקקות לאשפוז, באים הקופירייטרים בקופת העיר ונותנים גושפנקא לכך, ובכך מנציחים את המצב.
"מה אתה אומר, יש לך לחץ? מה הבעיה, תרום לקופת העיר, רבי גרונם יתפלל עליך, ותהיה סמוך ובטוח שתגיע לישיבה הטובה ביותר בשבילך." [כאילו, שלולא התרומה לקופת העיר הקב"ה לא היה מסתדר לבדו והיה שולח אותך לישיבה הגרועה ביותר בשבילך].
עד כאן סבלנו בדומיה יחסית.
*
אבל הגיע ה"טריק" האחרון מבית "קופת העיר" וזעזע את אמות הסיפין. וכך אומרת 'קופת העיר': "אם יש לך שאלה דחופה לגדולי ישראל, שלם 350 ש"ח, וקבל תשובה תוך 48 שעות!".
זה נשמע תמים כל כך, אבל יש כאן עוול חמור מאוד.
ידענו, שכאשר נותנים צדקה נפתחים שערי שמים, והצדקה מביאה להתקרבות לרבש"ע, וכך היא מעוררת ישועות בשמים. שמענו גם את ההגזמות הנלוות וקיבלנו.
אבל שכמה מאות שקלים פותחים גם את פתחיהם של הרבנים וגדולי הדור?! אתמהה!
אולי יש מישהו שיוכל להסביר לנו, מה בדיוק הקשר בין תרומה לקופת העיר, לבין העברת שאלות לפתחיהם של גדולי ישראל. איך זה בדיוק עובד שם בשמים, שאני נותן תרומה כאן בעולם הזה, והתשובה מגדולי ישראל מתקבלת תוך 48 שעות?
העוול זועק עד לשמים.
אם עד היום, נהג כל רב ומורה הוראה בישראל, לקבל את הבאים אליו בשמחה ובמאור פנים, מבלי לדרוש אגורה שחוקה, הרי שמהיום הוגבל גם הענין הזה. מהיום זה כבר עולה כסף.
הרי אנו יודעים שזמנם של גדולי הדור מוגבל. יש להם שעות בודדות ביום, שבהן הם מתפנים לענות לשאלות של הפונים. אם גדולי הדור יהיו עסוקים עם ה'עשירים' אשר העבירו את שאלותיהם דרך קופת העיר, כיצד יתפנו לענות לשאלותיהם של דלת העם אשר אין ידם מספקת?! תוך זמן קצר, לא תהיה שום אפשרות לגשת לשום "גדול" ולשאול, מבלי לשלשל לפני כן 350 שקלים טבין ותקילין לידי "קופת העיר".
*
שמעתם על הזוועות של שר"פ [- שירותי רפואה פרטית] לעשירים בבתי החולים. אז הנה זה הגיע עד לבתיהם של גדולי ישראל.
התמזל מזלם של תושבי בני ברק, שהם כבר יחסכו את הכסף הזה. הם יודעים מתי אפשר להיכנס בחינם. אבל תושבי ירושלים/אלעד/אשדוד המסכנים, להם הורע מזלם.
חבל להיסחב לבני ברק. בסוף ממילא לא יתנו לך להיכנס, בתוספת הצדקה הגיונית: "יש לך שאלה דחופה לרבי חיים? שאל דרך קופת העיר!".
והמחותנים המתלבטים אשר מצפים למוצא פיו של הרב שטיינמן אם כדאי לסגור את השידוך; והחולים המסכנים אשר מצפים בקוצר רוח להכרעתו של ר' מיכל יהודה אם לנתח; והגלמודים וקשיי היום אשר אין להם מי שיכריע בלבטיהם. כל אלו יצטרכו לשלשל 350 ש"ח לקופת העיר.
אז הנה "מס גדולי ישראל" הגיע אלינו מן הדלת האחורית.
בינתיים, ימשיך הרב גפני להילחם על מע"מ ירקות, הרב מוזס על קצבאות ילדים, הרב פרוש על חוק הישיבות, ומס נוסף בסך אלפי שקלים לשנה ייפול עלינו מכיוון שלא חלמנו עליו.
*
אם מישהו מדמיין שהתיאבון בקופת העיר יירגע, הרי הוא מדמיין. תתכוננו היטב לתרחישים הבאים:
אם ברצונך להתקבל לישיבת "דרכי ישראל" - 500 ש"ח.
אם ברצונך להקדים את התור אצל פרופסור יעקובי - 600 ש"ח.
ואם ברצונך לקבל רישיון לבניית מרפסת - 1000 ש"ח.
ותשובה מהירה (עד 60 דקות!) ממיילך פירר? רק 1400 ₪ + בונוס, ברכה מ'גדול' אחד.
בקופת העיר אין בושה. הם תמיד ימצאו את המילה הנכונה, כיצד להחליק לך את הרעיונות העוועים האלו, עם כמה מילים פתלתלות. הנוסח יהיה פחות או יותר כך: "אם נתת לקופת העיר, הרי בזכות מצוות הצדקה כבר זכית לחצי ישועה, כבר הקדמת את התור בחודש / כבר בנית חצי מרפסת, ואת החצי השני תקבל בזכות פעילות מיוחדת של קופת העיר".
התמזל מזלם של קופת העיר, שבכל צעד שהם עושים הם מצליחים להשחיל את צמד המילים הפלאי "גדולי ישראל", שמונים ושבע פעמים לכל הפחות. זו הצלחה יפה. אחרת היינו זורקים אותם מכל המדרגות כבר לפני שבע שנים.
הפעם, כך אנו מקווים בכל לב, גם זה לא יעמוד להם.
נעמוד מנגד, עד אשר תבוטל התופעה הנוראה הזאת. עורו והתעוררו פן יהיה מאוחר!
*
ואם חשבנו שהשיא הוא מאחורינו. אם חשבנו שכבר אין לאן לעלות, באו משווקי קופת העיר והוכיחו שהשמים הם לא הגבול. בעצם, שאין גבול בכלל.
כנראה ש"גדולי ישראל" העכשוויים אשר איתנו לאוי"ט, כבר לא כל כך מרגשים את הציבור. זה אפעס כבר לא רלוונטי.
הפעם החליטו לגייס גם את משה רבינו לצורך הענין. לאמר: קופת העיר מציע לנו להגיע לדרגה גבוהה יותר ממשה רבינו.
משה רבינו, נעבעך, רצה להיכנס לארץ ישראל ולא הצליח. כי הוא התפלל רק 515 תפילות.
515 תפילותיו של משה רבינו לא נענו ע"י הקב"ה.
ב"קופת העיר" לא יתנו למחדל כזה לחזור על עצמו.
ב"קופת העיר יתפללו 516 תפילות. באופן כזה, 'אין מצב' שהקב"ה יוכל להתחמק מהבקשות ומהתפילות.
"משה רבינו! כמה חבל שבימיך לא היה 'קופת העיר'. הרי היית יכול לשלם ל"קוופת העיר" 516 ש"ח ולזכות להיכנס לארץ ישראל. כמה חבל!"
איזה פספוס!