בטור קצר וקולע, ניסה משה אשכנזי להסביר כי הפיתרון למיגור אפליית הספרדים הוא דווקא על ידי הגברתה. טענה זו השמיעו רבים וטובים שחשבו תמיד שונה מהעדר. אך בשקר יסודה.
ראשית, עצם ההכרזה 'הגבירו את האפליה' היא-היא הוצאת השד מהבקבוק ובענק. הטענה הזאת היא טענה גזענית לא פחות מאשר עצם האפליה על רקע עדתי.
שנית, הרצון להקים מוסדות ספרדיים מצליחים הוא רצון מבורך ללא שום ספק. אך הדרישה להקים מוסדות כאלו על חשבונם של אחרים, היא דרישה לא מקובלת ואולי אף מחוצפת. נכון שהאינטרס להצלחת המוסדות הספרדיים הוא אינטרס של כלל הציבור, אך דרישה זו הופכת אותו לאינטרס צר ואישי.
אין שום הצדקה או עילה להפרדה מוחלטת בין ספרדים לאשכנזים. אין שום הצדקה לגזענות איומה שכזאת ביצירת הפרדה כה קוטבית בין העדות והחוגים. הרי כל המנטאליות הישיבתית הספרדית מושתתת על מה שקיבלו מרביצי התורה בישיבות הללו אצל מקביליהם האשכנזים, אז למה לא להעניק לצעירי הצאן את אותה המנטאליות מהמקור, מיד ראשונה? למה להכריח אותם להתחנך על ברכי החיקוי?
שלישית, ברור הדבר, שאותם ספרדים ששמים נפשם בכפם וצועדים בבטחה לעבר המוסדות האשכנזים, עושים זאת מתוך רצון ושאיפה לקבל את מה שנותנים באותם מוסדות - כולל הכול (המנטאליות, שיטת הלימוד, ההברה, התפילות וכו'). ואם זה מה שהם מחפשים, הם לא ימצאו את 'כל זה' במוסדות הספרדיים, אין מה לעשות.
הם מחפשים משהו שונה. שונה לגמרי.
מעבר לכל הנ"ל, אם היינו מעמידים במבחן את כל אותם הקוראים להפרדה המוחלטת, מסופקני אם אחד מהם היה מוותר בלב שקט על האפשרות ללמוד במוסד אשכנזי ולבוא לחסות ב'מתחרהו' הספרדי.
בכלל, המטרה של כולנו צריכה להיות כמה שיותר לכיוון של איחוד העדות, הפלגים והמוסדות. ובוודאי שלא לתמוך בפילוג בהפרדה ובגזענות. בפרט כאשר מניעי ההפרדה אינם טהורים אלא נוטפים אינטרסים אישיים ורצון ליצור מלחמות מיותרות והתפלגויות פוליטיות.