"אני לא חושב שקיים שד עדתי", אמר ח"כ הרב אמסלם, ונתן את האות להוצאתו המחודשת של השד מהבקבוק.
הסערה שפרצה השבוע בעקבות הדברים של ח"כ אמסלם, הוכיחה כי השד קיים גם קיים. דומה כי לא קיימים נושאים בהם העיסוק בלתי נגמר, נושאים שחוזרים ועולים, שוב ושוב, לסדר היום הציבורי, כמו הנושא העדתי. הנה לכם אפוא שד, המוכנס לעיתים לתוך בקבוק, אך מוצא את דרכו החוצה לעיתים לא רחוקות. מדובר בסוגיה כאובה, רגישה, בה קשה למצוא אשמים, אך קשה שבעתיים למצוא צודקים.
הלצה ידועה, מספרת על אב ספרדי שהתחנן למנהל סמינר שיאות לקבל את בתו. האב שהתחנן על נפשו לקבלת בתו הספרדייה לסמינר האשכנזי, נענה על ידי המנהל מיניה וביה: "סמינר אשכנזי אתה רוצה? זהו בדיוק, שגם אני רוצה". כלומר, הכול מסכימים שמנהלי המוסדות מחויבים לדאוג לצביון המוסד שלהם, ולהישאר עם רוב אשכנזי.
לכאורה, צודקים מנהלי המוסדות.
אומר הרב אמסלם: "למה לנו לרעות בשדות זרים? הדרישה שלי היא: תהיו אתם הדוגמה, וראש התורן ההולך בראש המחנה, תדאגו שיהיו מספיק מוסדות ספרדיים איכותיים ותשלחו את ילדיכם אליהם".
לכאורה, צודק הרב אמסלם.
היכן האשמים אם כן?
את כותל המזרח של עולם הישיבות האשכנזי, מפארים בחורים רבים יוצאי עדות המזרח. בחורים אלו אינם רק זנב לאריות, אלא במרבית המקרים מראשיהם. והסיבה לכך פשוטה למדיי: מתוך מאה אחוז ספרדים שמגיעים להיבחן, מתקבלים המוכשרים שבהם, שמהווים את מיכסת ה20-30 אחוזי ספרדים בכל ישיבה. עם מה נותרנו? עם 70 האחוזים הנותרים, אשר שמים את פעמיהם לעבר הישיבות הספרדיות שנהנות מפריחה של ממש, אולם למרות הכול, הצלחתן אף-פעם לא תהיה שלימה.
איך שלא נהפוך את זה, קשה מאוד להצליח כאשר נקודת הפתיחה של אותן ישיבות נמצאת הרבה מתחת למקבילותיהן האשכנזיות. קשה מאוד להצליח, כאשר כשליש מטובי הבחורים הספרדיים, מפארים את היכלי הישיבות האשכנזיות.
אין מנוס אפוא, מהוראה גורפת וחד-משמעית, להימנע לחלוטין(!) מקבלת ספרדים למוסדות אשכנזיים. שלושים האחוזים שיצטרפו אף הם למוסדות הספרדיים, יביאו לדחיפה משמעותית ולשגשוגם של המוסדות הספרדיים, אשר ייהנו מנתוני פתיחה שווים והוגנים.
עד אז, ימשיכו הספרדים לרעות בשדות זרים – כלשונו של ח"כ אמסלם – בהיעדר אלטרנטיבה אמיתית למרבה הצער.