הבעת דעה זה דבר טבעי, לגיטימי ואפילו ראוי. כאשר מגוון דעות מתאספים תחת קורת גג אחת ונותנים לקורא לשפוט כפי ראות עיניו, להקיא את המאוס עליו, לאכול את הטעים לו ולפלוט את הקליפה, כאשר האחרונה קיימת.
כל ילדון, עוד מימיו הראשונים בגן נחמה, יודע לצטט את דברי חכמינו: "בית שני מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם". בדור ההוא, היו כל ישראל מקיימים את המצוות ביראת שמיים. כל תינוק ותינוקת ידעו ללמוד אפילו הלכות טומאה וטהרה. כולם היו, כמו שאומרים, חניוקים (במובן החיובי של המילה). כולם היו בלב אחד לעבוד את ה'. אם כן, מדוע הגיע להם החורבן הנורא הזה? מפני שהייתה בהם שנאת חינם. היו ליטאים, ספרדים, חסידי גור, בעלי תשובה, מתחזקים וכיוצא באלו. הפלגנות והמחלוקת סבבו בחוצות. כל זאת, להזכירכם, בדור מיוחד שבו כולם חרדים לדבר ה'.
ביום עצוב זה, ישנם רגעים של חשבון נפש. האם להביע דעות אנו יודעים? האם אפשר בכלל לצאת עם דעה הפוכה משל השני ולא לשנוא אותו?
שמואל חיים פפנהיים מביע דעות מקוממות מעצבנות מאוד ותקיפה שלדעת רבים הינה ללא סיבה אמיתי של אלו שאינם בני חבורתו, אבל אפשר לצאת נגד דעתו מבלי לעשותו עוכר ישראל.
שמואל ניימן קצת אפעס, נחיתי בחרדיותו, אבל אפשר להסביר לו מבלי להפוך את תוכן דבריו לליצנות באשר יש שם דברים נכונים בחלקם.
ידידיה שרייבר מגן על בית החולים "הדסה" וזה חמור, אבל זכותו להביע את דעתו.
משהו לא מוצא חן בעיניי על כל מיני עדות מסוימות, האם אי אפשר להביע עמדה הפוכה מבלי שהשנאה תזלוג מבין השורות?
אף אחד לא צריך להיות לפתע אוהב ישראל גדול. כאשר הובאו כאן דעות מגוונות, זה לא בהכרח נבע משנאה. לפעמים צריך לדעת להביע את האמת בעוז, וללא מורא, גם אם זה מרגיז מישהו או שניים וטוב שכך.
אבל, אולי, יהיה נעים יותר לקרוא את מגוון המאמרים, כאשר הדעה תובא בשלמותה, ללא שנאת השונה, גם אם טעותו היא גאוותו. ואין הכוונה מדובר למקרים שבהם "משנאיך ה' אשנא" או אי בושה מול תוקפי התורה ומיצגיה. כמה נחמד יהיה לקרוא את דברי העדה האחרת, ללא שנאה, ללא התקפה אישית זולה.
השנאה המורגלת בתוכן הטורים, גורמת לכך שאפילו כאשר לא מוזכרים דברים כנגד האחר, הקוראים מיד יבינו ש"הוזכרת=הותקפת". כך למשל נעלבו בעלי התשובה והסרוגים מדברים שנאמרו על מיעוט ספציפי מאוד או מרמזים שלא התכוונו לנרמז בהם. זה מובן. הורגלנו לכתוב דעות מתוך כעס. הרי ללא הכעס הזה, מדוע שנטרח להביע את דעתנו?!
ובדור ההוא, שראה את הבית על מכונו, בו כולם הקפידו על קיום התורה והמצוות, סביר להניח שלא היה מקום לזלזל בעדה זו או אחרת, שהרי כולם צדיקים. אך השנאה, העבירה רבים על דעתם וגרמה לחורבן הבית. כלומר, שנאת חינם הינה גרועה כל כך, שאפילו קיום מצוות לא יועיל.
מה יהיה?
האם יבוא יום וירד מפלס השנאה?
שומא עלינו, כתובי הדעות, לפקוח עין ולנסות להוריד, קצת, קצת מהדבר שעושה כל כך טוב למילים, אבל כל כך רע לעם ישראל כולו.
בבניין הבית והארץ ננוחם.