קהל רב בראשות גדולי תורה וראשי ישיבות ליוו למנוחות את הרב הישיש הרה"ג ר' אביגדור שמחה אפין זצ"ל, שנסתלק לבית עולמו זקן ושבע ימים בשנתו הק"א.
רבי אביגדור זצ"ל נולד בחודש שבט שנת תרפ"ג, בעיירה טומאשוב – לובלסקי שליד למברג, לאביו רבי דוד זצ"ל שהיה חסיד בעלז. עקב פעילות ישיבות נובהרדוק באיזור זה, נשלח רבי אביגדור אחר בר המצוה לישיבת לודמיר, שהיתה סניף של נובהרדוק.
לאחר שנתיים בלודמיר, המליץ לו ראש הישיבה כי כשיחזור לישיבה אחר הפסח שנת תרח"ץ ישלחהו עם כמה בחורים נוספים לישיבה המרכזית בביאליסטוק, אצל הגאון רבי אברהם יפה'ן זצ"ל חתנו של האלטער מנובהרדוק. באלול תרצ"ט פרצה המלחמה והישיבה התפזרה.
לאחר ניסיון שלא צלח לחזור לבית הוריו שבטומאשוב, הגיע לווילנא שם נתקבצו רבים מבני הישיבות שנהרו לשם מתוך תקוה להגר משם לעולם החופשי. בווילנא פגש כמה חברים שלמדו בישיבת קלצק שאף היא הגיעה לעיר והם השפיעו עליו להצטרף אליהם. באותו זמן הצטרף אל הישיבה גם מרן הגרא"מ שך זצ"ל שכיהן כראש ישיבת קרלין בלוניציץ שהגיע אף הוא לווילנא. לאחר מכן חיפש רבי אהרן קוטלר זצ"ל מקום שקט יותר עבור הישיבה והם עברו ליאנובה.
רבי אביגדור היה מספר על התמדתו הנפלאה של מרן הגרא"מ שך זצ"ל באותו הזמן, עד כדי שכשנכנסו הרוסים ליאנובה והטנקים הענקיים נראו מבעד לחלון ונוצרה מהומה ורעש בישיבה. הרב שך הרים את עיניו וכששמע מה אירע, הגיב, וכי מה? האם לא צריכים כבר ללמוד?
באותו הזמן אף זכה להשתתף באשכבתיה דרבי רבינו הגרח"ע גרודז'ינסקי זצ"ל והיה רבי אביגדור מספר רשמים ממאורע זה ומגדולי הדור שהשתתפו בה. לאחר השתלטות הקומוניסטים על יאנובה התחלקה הישיבה לשלש קבוצות ורבי אביגדור הצטרף אל הקבוצה שיצאה לעיירה סאלוק בראשות ראש הישיבה מרן רבי אהרן קוטלר זצ"ל.
שם, בהיעדרו של המשגיח רבי יוסף ליב נענדיק זצ"ל, התחיל רבי אהרן זצ"ל עצמו למסור שיחות מוסר. באותה התקופה החליט רבי אהרן להגר לאמריקה שם יוכל לפעול בצורה יעילה יותר על מנת להשיג ויזות אמריקאיות לבני הישיבה.
לאחר ימים ספורים הודיעו השלטונות הרוסיים על ביטול אשרות היציאה והעלו את בני הישיבה לאוטובוסים לכיוון סיביר. רבי אביגדור הצליח להימלט והחל גם הוא במסע רצוף ניסים והשגחה פרטית מופלאה, לאוזבקיסטן. משם הגיע לקזחסטן, שם אירע לו נס גדול ופגש קבוצה מחבריו בני ישיבת קלצק. מאז התאחדו היו מחזקים האחד את חברו למרות התנאים והעבודה הקשה, היו לומדים יחד וחוזרים על שיעורי רבי אהרן.
לימים, כאשר תיאר את תנאי המחסור שהיו שם אמר, כי נתחדש לו מדוע אצל יעקב אבינו נאמר לחם לאכול ובגד ללבוש, מה הצורך בתיאור השימוש של כל דבר. אבל אחר שראה שבתנאים כאלו גם הבגדים משמשים למכירה עבור לחם, הבין את הברכה בבגד ללבוש דייקא. לאחר מכן התחילו לקבל חבילות שנשלחו להם ע"י רבי אהרן קוטלר ורבי אברהם קלמנוביץ' מארה"ב ורווח להם קצת.
באותו הזמן הוצע לו השידוך עם אשתו הרבנית אסתר ע"ה בת רבי מאיר סלאווטיצקי זצ"ל מן הפליטים אשר נתגלגלו בדרך לא דרך למקום הנידח ההוא והם נישאו שם כשהוא זוכה שישמחוהו ידידיו מישיבת קלצק.
לאחר שנסתיימה המלחמה קיבלו אישור לצאת מרוסיה והגיעו ללודז' ומשם לפריז לפרבר הנקרא באיי, שם נתאספו הפליטים בני הישיבות, יחד עם הגאון רבי מרדכי פוגרמנסקי, רבי אברהם טרופ ורבי יהודה ליב נקריץ זצ"ל, כשלאחר מכן הגיעו לארה"ב.
בשנת תש"י נתמנה לרב ולבעל תפילה בקהילת תורת חיים בברונקס ניו יורק, כשבמקביל, בהשתדלותם של רבי אהרן קוטלר ורבי משה פיינשטיין זצ"ל, התקבל לאיגוד השוחטים והתחיל לעסוק בשחיטה.
אחר שמצא מנוח לכף רגליו, התחיל להשפיע מכוחותיו המיוחדים ואישיותו הנלבבת, לבני קהילתו ולכל הסובבים להרבות תורה וירא"ש בכל סביבתו. אם בדרשותיו, שהיה פה מפיק מרגליות דברי חכמה ופניני דעת שקיבל מרבותיו ואם במעשיו מעשי חייא, ואם בתפילותיו מליאות הרגש נוסחאות שהביא מבית אבא ומעולם הישיבות שאת תוכנו הפנימי נצר בליבו.
בשנת תשל"ד השתקע בארץ הקודש בשיכון חב"ד ובשכונת איתרי בירושלים שם קבע את לימודו בחברותא עם גדולי תורה ביגיעה עצומה כנער לא ימיש מתוך האוהל, ובמשך עשרות בשנים הטמין עצמו בבית המדרש וגדולי תלמידי החכמים היו עמו בידידות גדולה והשתעשעו עמו בדברי תורה.
מסע ההלוויה יצא מישיבת תורה אור שם קבע מקום תפילתו בשבתות ויו"ט, כשראשון המספידים היה הגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א מראשי ישיבת מיר ואחריו ראש ישיבת תורה אור הגאון רבי שמחה שיינברג שליט"א והגאון רבי יצחק עהרנפלד שליט"א ראש ישיבת בית שמואל. בנו הגאון רבי דוד שליט"א מחשובי מרביצי התורה בירושלים אשר המשיך לתאר את היותו של אביו זצ"ל הנפטר בחור ישיבה כל ימיו, שהשכיל בכל המקומות שהיה לשמר את ריח עולם הישיבות שבליטא, בשקיעותו בלימוד, בשמחת החיים יוצאת הדופן שלו בנוסח התפילה המיוחד ששמע בליטא ובניגוניו שובי הלב. כמו כן הספידו חתנו כבנו, הרב בנימין מושקוביץ שליט"א, ששימשו במסירות, ונכדיו הגאון רבי חיים שאול צ'צ'יק שליט"א מרבני ישיבת חברון והגאון רבי מרדכי אפין שליט"א ראש ישיבה בארה"ב
הותיר אחריו את בנו הגאון רבי דוד שליט"א ובנותיו לבית מושקוביץ ולופטיג. נכדים ונינים כולם הולכים בדרך ה' לומדי תורה ומרביצי תורה.
ת.נ.צ.ב.ה.