קהל גדול של תלמידי חכמים ואברכים, מירושלים ומודיעין עילית, ליוו למנוחות ביום חמישי האחרון, ט' בטבת, את האברך השקדן הצנוע, הרב הגאון רבי יהושע פרידמן זצ"ל, אשר כל ימיו היה דוגמא לרוממות מעלת האברך כמשמעו, וקיום צורת 'אדם השלם'.
ר' יהושע נולד בשלהי חודש אב תש"ז, לאביו ר' אליהו ז"ל, שהיה מבודדי ניצולי השואה מעיירתו אונגוואר, ושימש כראש הקהל דמוסדות אונגוואר בארה"ק, ולאמו מרת רבקה, לבית ר' קלמן הורביץ ז"ל שו"ב דפתח תקוה.
בילדותו התגוררו בתל אביב, ושלחוהו להתחנך בת"ת יסודי התורה בצדה השני של העיר, כאשר לעתים נזקק לעשות דרכו רגלית במשך כשעה, וכבר בשלב זה ניכרה אהבתו ושאיפתו ללמוד תורה, כי 'בוצינא מקטפיה ידיע'. ואמנם מיד בהגיעו לעול מצוות, נכנס ללמוד בישיבת קול תורה לצעירים, ואז נזקקו הוריו לצאת לחו"ל לפרנסתם, ומאד חפצו שירד עמהם, אך נפשו חשקה בתורה, והתחנן להישאר בגפו בישיבה, הרחק מבית הוריו, והיו רבותיו משתאים על רוחו הגדולה בגיל כה צעיר.
משם העפיל ללמוד בישיבת פוניבז', בה ניכרו מעלותיו בשקידה ובדיבוק חברים, גם התחבב מאד על רבותיו, וביחוד קרב למרן הג"ר דוד פוברסקי זצ"ל, שהאציל עליו מדרכו ומשנתו הסדורה לו מרבותיו.
בהגיעו לפרקו נשא לרעייתו, את המחנכת הנודעת, אצילת הרוח, מרת אהובה תבלחט"א, בת הרה"ג ר' מרדכי אליעזר פרוינד ז"ל, מותיקי המחנכים בחינוך העצמאי, ויחד הקימו בית שכולו תורה ואמונה, מלא שמחה וקדושה, ועם דחקם הרב כל השנים, זכו במסירות עצומה להצמיח יחדיו שבט מופלא, של י"ג בנים ובנות, עמלי תורה, שעל כל אחד מהם מוטבעת הנהגת ההורים המורמים מעם.
למעלה מיובל שנים הכירום כל רואיהם, כמקשה אחת של תורה ואמונה, כאשר יום ולילה לא ישבותו, בכל עת ובכל מצב, החל היום בתפילת ותיקין, ונמשך בשלשה סדרים מלאים בכולל, תמידין כסדרן, עד ששכני האזור המליצו ש'ניתן לכוון את השעון לפי הסדרים של ר' יהושע'.
סמוך לנישואיו הרביץ תורה בכמה ישיבות, בתחילה בישיבת אתרי, ואחר כך בישיבת זכרון אליהו, רק אחר פטירתו נודע לבניו שתקופה זו הסתיימה בהנהגה מופלאה, כאשר נודע לו שעקב קשיי תקציב עתידים לפטר את אחד מרבני הישיבה, ובא לפניהם וביקשם להשאירו בתפקידו, ולמרות דחקו הרב, ויתר על משכורתו, אך עם זאת המשיך להרביץ תורה כמה שנים ללא תמורה, כדי לעשות נחת רוח להוריו, שהתכבדו בהרבצת תורתו.
מסכת שלימה של עבודת השי"ת, נטבעה בעצמותיו, בזריזות עצומה לתפילה והקפדה עצומה על שמירת סדרים, כאשר הוא מקפיד ביותר על הנהגות אלו אף בשנותיו האחרונות כאשר גופו היה חבול ודואב, 'ויקראו לפניו אברך'.
לפני כשנה, בדרכו לתפילת ותיקין מעד ונחבל קשות, ועם זאת לא ויתר להגיע לתפילה, ורק אחריה הואיל להתפנות לבית החולים, שם התגלה שהוא סובל משברים קשים, כאשר מכה זו הגבילה את תנועתו עד יומו האחרון, אך לא יכלה לרוחו האיתנה, מסירותו למשפחה ושמחת חייו, שלא פסקו למרות ההתמודדות עם היסורים הנוראים, והאשפוזים הממושכים.
בכל תקופת היסורים היה מוקף בהמוני צאצאיו, שבאהבתם הרבה נצמדו אליו במשך שנה תמימה יומם ולילה, עד עת יציאת נשמתו, בה היה מוקף בכל בניו וחתניו ורבים מנכדיו, שליווהו בשירת כיסופין אדירה, ואחריה אמרו ברגש את הסדר המתוקן לעת הזו, ועם סיום התפילה יצאה נשמתו בטהרה.
בהספדו עמדו כל המספידים כאחד, על היותו האדם השלם בבין אדם לחברו, כאשר לא נודע מעולם על אף אדם שהיה לו דין ודברים עמו, וכיצד בכל עת ובכל מצב היתה צהלתו על פניו.
ראשון המספידים היה בן דודו הרה"ג ר' רפאל הורביץ שסיפר איך משכו במאור פנים לבית המדרש, והעלה על נס את שלימותו ללא שום סירכה בין לאדם ובין למקום.
אחריו תיאר גיסו הג"ר דב פרויינד, את טוב ליבו ויושר הנהגתו מעת נישואיו, וסיכם שכל הוייתו היתה כמו 'בחור ישיבה טהור' כל ימיו, ולכן לא הוזקק לשום 'מחייב' של שררה כדי להחזיק בשקידתו.
בנו הרה"ג ר' יעקב קרא עליו את הכתוב 'ויהושע נער', והביא שבפסיקתא מבואר ש'נער' משמעו זריז, והעלה על נס את זריזותו לעבודת ה' בכל כוחו, ומסירותו לחינוך בניו באהבה עצומה.
ידידו הג"ר יהושע קרלינסקי ציין את דבקותו במידת האמת, וכיצד היו כל סדריו שלמים, ולא איחר ולא הפסיק, ואף לא הוטרדה דעתו, למרות נשיאתו במסירות את עול המשפחה הגדולה.
חתנו הרה"ג ר' חיים שולביץ קרא עליו את מאמר חז"ל 'רוכב בערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק', נקי ללא רבב בבין אדם לחברו, וצדיק בין אדם למקום, וביסוריו נעשה נקי אף בין אדם למקום.
בנו הרה"ג ר' משה קונן על חסרון האב האהוב, שרק בעת נפילתו התגלה שהוא מסובב ביסורים רבים כבר חמש שנים, ומתוך אהבתו לבניו העלימם כליל, עד אשר כרע נפל כארי.
זכה לבא למנוחת עולמים ביום שמת בו עזרא הסופר, שבעת עלותו לארץ הקודש בירר את קדושת המשפחה בישראל, ואף רבי יהושע העמיד אחריו שבט של משפחות עמלי תורה, הדבקים בדרכו לעד.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.