אחר מיטתו

אדם עם מימד נוסף // הרב אליהו ישראלי

הבריסקער, ההוגה, השקדן, הרבגוני, הטהור, הנעלם, הזקן, מורה הדרך, עובד אלוקים, המאמין, החבר // אחר מיטת הגאון רבי משה שפירא זצ"ל - הרב אליהו ישראלי על המימד הנוסף שבו (טור)

|
6
| כיכר השבת |
רבי משה שפירא זצ"ל (צילום: באדיבות המצלם)

הבריסקער -

שיראתו על פניו. ירא מן החטא ומן הכיעור ומן הדומה לחטא ומן הדומה לכיעור. דקדקן ומחמיר, קנאי ואדוק.

ההוגה -

שלא מניח דבר גדול ודבר קטן. שאין משפט או חצי משפט שלא נבחן לעומק באמת מידה של דעת. החושב תמיד מחדש. בודק ובוחן מכל צד ומכל זווית. הקורא בשם השם ממעמקים.

השקדן -

שלא מניח סוגיא שלא עמל בה עד עומקה. בנגלה ובנסתר, בפלפול ובחסידות, ביראה ובאהבה. מאהב החכמה הגדול, הלומד תמיד ומכל דבר ובקי על פה בלשון הרחמן בתורתו ובלשונם של חכמים.

הרבגוני -

אשר מהין להיכנס לקדשי הקדשים, לתוככי הנפש ולנבכי הרוח, מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור. ילד שעשועיו של הרב מבריסק, יוצק מים על ידי הרא"א דסלר, איש 'חברון' מובהק, ואיש 'פוניבז'' מסור, בריסקאי והגותי, יורד עד רפש נערים, במבואותיה המטונפים של תל אביב, של פריז ושל מוסקבה, אך ראשו בשמים - בבית קודשי הקדשים.

הטהור -

שפניו טהורים, יפה תואר ואריסטוקרט, אציל וגנדרן, נקי הדעת וזך המחשבה.

הנעלם -

אפוף תמיד סוד, קולו בדממה נשגב מקולו בגבורה, השותק הגדול, המתחנן בפני שומעיו לפקוח את עיני רוחם, לפתוח את אוזן נשמתם ולהקשיב. המגלה טפח ומכסה טפחיים, השוחה בים התלמוד וצולל לעמקי המחשבה, הבקי במכמני חכמת העמים ומיודד עם שועי ארץ.

הבתולי -

המתרחק ממגע, השומר על דיסטנס, על מרחב הפרט והכלל, המדיף ניחוחו ליושבי המסתרים ומתפתל באי נוחות מהמוניות ומבערות.

הזקן -

היושב בישיבה, מרביץ תורה לעדרים, מושיב חכמים לשמוע תורה, מכתת רגליו להפיץ דעת אלוקים ולהרבות כבוד שמים. סביביו נשערה מאד, נורא על כל סביבותיו, המקבץ חבר מקשיבים מבקשי דעת.

התלמיד -

דולה ומשקה מתורת רבותיו, קשוב לכל דבר תבונה, לכל בדל ידיעה או הבנה וממשיך לחדור וללמוד עוד.

מורה הדרך -

שמשפט אחד שלו פולש מבעד לחומות בצורות ומתווה דרך חדשה, מאיר אור חדש בלבבות התלמידים, אשר שותים דבריו בפה פעור, בצמאון, והוא עומד על גביהם וממלא פיהם הפתוח, חודר לנבכיהם.

עובד אלוקים -

המאהיב את השם בעולם, מרבה כבוד שמים, שכל משפט שלו פונה באופן ישיר לבורא עולם, מתחטא מול קונו, נושק לשפתותיו, יוצק חן לכל דבר השם ולכל גילוי שכינה, יודע את אלוקיו ומתחנן אליו, משתף אותו בכל שעל. בכל צעד. וצועד - צועד מעלה מעלה, פנימה פנימה, גבוה גבוה.

המאמין -

שכל דבריו אמת, ותורתו אמת, הנאמן לאלוקיו ומאמין בו. בכל לב וללא פשרות, ללא סטיה וללא תמיהה, חוקר ושואל מחפש ומבקש - באהבה, באמונה ברורה, במגמה טהורה, להצדיק את השם כי צדיק השם בכל דרכיו.

החבר -

ומכיוון שאבי ז"ל הכניס לחייו של ר' משה מושג חדש: 'חברות'. כך העיד ר' משה. לכן, מכוח האהבה הגדולה ששררה ביניהם, אני עומד דומע מול מיתתו, מנסה לצייר קומפוזיציה אנושית בקווי פחם, לאדם המלאכי, המלכותי, האציל והנשגב הזה ומצטער שלא הספקתי יותר, כי היו לי עוד תוכניות...

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

6 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

2
כותב ההספד הזה ידיו רב לו בחנופה... ר' משה שפירא היה גדול מרבן שמו... לא מוגדר בקטגוריה החרדית הקלאסית.. וכל פטפוטי ההספד הזה על היותו בריסקר וקנאי אין להם על מה להתבסס... ההפך הגמור!!
הכיר אותו כבן משפחה, הכיר אותו היכרות מעמיקה, וודאי יותר מכותב הביקורת על ההספד. והמשכיל בעת ההיא ידום (נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
זכיתי קרוב ל10 שנים לתת שרות מיוחד במסעיו באירופה ענק בענקים מיוחד במינו (נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
1
רבי משה זצ''ל היה גאון כמו שאר גאוני ארץ. אף אחד לא מודד את הגאונים בכלי מדידה כאלו הכתובים כאן. מלים שלא שמענו באף הספד על מאות חכמים שנסתלקו. לענ''ד, הדברים רק פוגמים בכבודו זצ''ל
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות