פטירתו של האברך ישראל גריינמן שנפטר בדמי ימיו לאחר מאבק בסרטן, היכתה בתדהמה את חבריו וידידיו שאיבדו חבר יקר, תלמיד חכם בר אוריין ואיש שכולו שמחת חיים.
רפי מנת, איש המועצה הדתית ועמסקני הקהילה החרדית בזכרון יעקב שהיה מתלמידיו הקרובים של הגר"ח גריינמן זצ"ל ספד לישראל ז"ל.
"אני הייתי חברותא של רבי ישראל. זכיתי ללמוד איתו כשאני הייתי תלמיד בישיבה והוא כבר היה אברך שהתגורר ביישוב. הוא נתן לי את הכלים בלימוד את הטעם בדף גמרא. כל מהותו היתה עבודת השם ללא כל פניות. כל פסיעה שלו היתה מחושבנת בלתי להשם לבדו. מה רצון הבורא ממני כרגע".
"הוא היה מדקדק קלה כבחמורה בהלכה ובהנהגה. רבי ישראל ז"ל לא בזבז אף פעם כל רגע מיותר היינו רואים אותו תמיד רכון על ספר באחד מבתי המדרשות במושבה והכל מתוך צניעות ופשטות. אין ספק שאיבדנו אדם משכמו ומעלה דמות של עובד ה', שגם בשבועות האחרונים ממש - כשגופו כבר לא תפקד - היה מתעורר מידי פעם וביקש מהסובבים לדבר איתו בלימוד. לפני כעשרה ימים הוא ישב בבית החולים ובשארית כוחותיו כתב חידושי תורה".
גיסו, איש העסקים יקי רייסנר ספד לו: "הדם קופא, הגוף רועד העיניים דומעות והלב קרוע לגזרים. אחותי התאלמנה ותשע אחיינים שלי הפכו ברגע ליתומים".
"גיסי היקר שרולקה (ישראל) גריינמן השיב את נשמתו לבוראו, לאחר 10 חודשים של מאבק בסרטן. חודשי יסורים קשים לצד התנהגות מופתית ואצילית. רק לפני יומיים הייתי אצלך בבית החולים. לפני שבוע ראיתי את שוקי הבן שלך יושב לידך ולומד גמרא בקול, ואתה הגבת עם העיניים למשמע סברותיו והערותיו. לפני שבועיים שאלת אותי, מתי אתה בא לבקר אצלי".
"שרולקה היקר, רק לפני פחות משה איבדת את סבך גדול הדור הרה"ג חיים גריינמן זצ"ל. היינו בלוויה יחד כשלא ידענו שהסרטן כבר התפשט בגופך, ולא חלמנו שתצטרף אליו לגן עדן כבר השנה…"
"שרולקה היית בשבילי דוגמא ל'תורתו אומנותו' בכל רמ"ח אבריך. הלימוד שלך היה – מצאת החמה עד צאת הנשמה – תרתי משמע… הערצתי אותך, אהבתי אותך, היית בשבילי דוגמא ומופת לתורה, למידות, דרך ארץ. ואהבת אדם".
"עוד לא הגעת למחצית חייך, והספקת את מה שאחרים לא עושים בחיים מלאים. ציפי אחותי היקרה – את גיבורה אמיתית והילדים נתי, ציבי, רותי, מלכי, שוקי, שמואל, שיעלה, שרי, ומירי כולנו אתכם בכאב, מחבקים אתכם ברגעים הקשים".