לפני שמונה חודשים, הרבה לפני מתקפת הטרור הרצחנית שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה, כבר עברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת הצעת החוק להטל עונש מוות למחבלים. בעקבות לחצים פוליטיים שהיו אז גם בתוך הקואליציה, הליך החקיקה נעצר. כעת, כשישראל מדממת מפצעי הטבח והמלחמה נגד חמאס בעיצומה, בקואליציה רוצים לקדם מחדש את החוק, וגוברים הקולות שקוראים להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית.
בהתאם לכך, הוועדה לביטחון לאומי בראשותו של חה"כ צביקה פוגל תדון היום בהצעת החוק להטלת עונש מוות למחבלים
כוחות הביטחון מחזיקים כיום מאות מחבלים שנלכדו בחיים אחרי הטבח הנוראי בשבת שמחת תורה, ולמרות הבליץ המשטרתי לאסוף עדויות ותיעודים מהאירוע הנורא טרם החל ההליך המשפטי בעניינם של הרוצחים והשותפים לטבח.
הצעת החוק שהוגשה ותידון היום רוצה לקבוע כי "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אזרח ישראל, כשהמעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור ומתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי – דינו מיתה". בנוסח הקיים אין פירוט כיצד יתבצע עונש המוות.
צריך להזכיר כי הצעות חוק דומות שעלו בעבר בעיקר ביוזמת חברי כנסת מישראל ביתנו נתקלו בקשיים משפטיים רבים, וסביר שהדיונים יהיו דרמטיים וישפיעו כמובן על הנוסח הסופי שלו לקראת הצבעה בקריאה שניה ושלישית.
רוח החוק
על פי החוק יוכל בית המשפט להטיל על מחבלים עונש מוות ברוב רגיל. ההצעה לקדם את החוק עברה היום לפני שמונה חודשים, בוועדת השרים לענייני חקיקה. הוועדה החליטה שהקבינט המדיני-בטחוני יקיים דיון בנוסח החוק לפני שהוא יעלה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
חקיקת החוק היא אחת מההתחייבויות שנתן ראש הממשלה נתניהו לשר לביטחון לאומי בן גביר בימים בהם התנהל המו"מ להצטרפות עוצה יהודית לממשלה הנוכחית.
במקביל להצעת החוק המבקשת להטיל עונש מוות על טרוריסטים רוצחים, חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה הגישו הצעת חוק שמטרתה להשוות בין דינם של הנאצים לזה של מחבלי חמאס שנכלאו מאז הטבח בעוטף. יוזם החוק הוא ח"כ עמית הלוי מהליכוד, אולם יחד איתו חתמו על הצעת החוק בתחילת הדרך עוד למעלה מ-40 חברי כנסת ובהם גם חברים מהאופוזיציה. אולם, בשל החלטת הנהלת הקואליציה שלא להעלות לדיון הצעות חוק פרטיות במלחמה וכן התנגדות של משרד המשפטים – החוק לא מקודם.
הוויכוח בממשלה
היועצת המשפטית סבורה שעונש מוות לא ירתיע את המחבלים, ולדבריה גם נציגי השב"כ חושבים כך. עוד הוסיפה היועצת המשפטית כי "לקיחת חייו של אדם, אף אם הוא הרוצח הנתעב ביותר, היא הפגיעה הקשה ביותר בזכות לחיים, ללא שהוצגה הצדקה הרתעתית או אחרת". היא הוסיפה וכתבה כי חוק כזה עלול לעורר קשיים במשפט הבינלאומי, שכן מדובר ב"פגיעה החמורה ביותר האפשרית" בזכות זו.
גורמי הביטחון הביעו בעבר בישיבות הממשלה, התנגדות להצעות חוק דומות, כיוון שסברו שלא ישרתו תכלית הרתעתית וגם בגלל שהדבר יעודד פיגועי חטיפה ומיקוח ופיגועי נקם.
היועמ"שית בהרב מיארה המליצה לדון בהשלכות החוק בקבינט לפני שמקדמים אותו בוועדת השרים. לדבריה, מדובר על חוק "בלתי חוקתי ומעורר קשיים משמעותיים ביחס לזכויות אדם". ההצעה, לדבריה, איננה חוקתית מאחר שהיא מנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
מולה ניצב השר איתמר בן גביר, שהביע תמיכה נלהבת בחוק ולדבריו: "אין יותר סמלי מהעברת חוק עונש מוות למחבלים. זהו חוק מוסרי, הוגן, שקיים גם בדמוקרטיה הגדולה בעולם ובוודאי במדינה שבה גל טרור פוקד את אזרחי המדינה".
ראש הממשלה נתניהו הודיע אחרי הדיון על החוק בישיבת הממשלה כי "נמשיך לפעול בכל האמצעים, בביטחון, בפעילות מבצעית ובחקיקה, כדי להרתיע את המחבלים ולשמור על ביטחון ישראל. התשובה שלנו לטרור היא להלום בטרור בעוצמה ולהעמיק את שורשינו בארצנו".
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר מסר לקראת הדיון בחוק עונש מוות למחבלים של חברת הכנסת לימור סון הר מלך מ'עוצמה יהודית', הבוקר: "עונש מוות הוא הדבר הראוי והמוסרי ביותר אשר אותם מחבלי חמאס-דאע"ש צריכים לקבל. דווקא בימים אלו אין יותר חיוני, הגיוני וטבעי מלהעביר את החוק הזה, קודם כל בשביל הנרצחים והנופלים ולא פחות מכך, בכדי שלא יהיו יותר חטופים. מצופה מכל קצוות המשכן, קואליציה והאופוזיציה יחד — לתמוך בחוק החשוב הזה"