את הריאיון עם ההיסטוריון הרב ישראל גולדווסר אני פותח בשאלה ישירה: איך נכון לנו כחרדים להתייחס ליום הזה?
הרב גולדווסר עונה ברהיטות: "אומנם אין מספידים בחודש ניסן ולכן מהצד הזה לא נכון 'לציין' את היום הזה כיום אבל על השואה, אלא שאת החלק של לעלות על נס את גבורת שורדי השואה - זה נכון לציין גם היום".
הרב גולדווסר ממשיך ומחדד: "אין חולק על הקביעה המוזרה של יום השואה לחודש ניסן רק בגלל שהיה בו את דיכוי המרד. הרי היו יכולים לעשות 'יום לזיכרון השואה' בי"ז אלול – יום פרוץ המלחמה, או את ט"ז חשוון - ליל הבדולח, או בתאריכים אחריכם משמעותיים בשואה, היום הזה – כ"ה ניסן – הוא היום הכי פחות משמעותי. זה מגיע במובהק מהתייחסות חילונית על השואה ולכן החרדים מתנערים מזה.
"מה שהכי נכון לעשות – ואכן בציבור החרדי עושים את זה, בטח בשנים האחרונות – זה להתייחס לימים הללו בעשרה בטבת ושלושת השבועות", הרב גולדווסר לוקח נשימה ומוסיף: "כיוון שכבר מילא עושים את זה היום - אין סיבה לטמון את הראש בחול וראוי לעלות על נס סיפורי שואה. הן כמובן איננו מתעלמים מהאסונות שקרו לנו. חשוב לנו לזכור את הגדלות של מקדשי ה'".
צמאים לדעת
עשרות שנים חלפו מהשואה, אשאל בזהירות המתבקשת, מה כבר אפשר לחדש בשואה?
"יש צמא עצום לשמוע, בטח בציבור שלנו", שח הרב גולדווסר, "הוא מאוד מתעניין. הצעירים מרותקים לשמוע. הם תמיד ירצו לשמוע על השואה. לכל מקום שאני מגיע להרצות הם רוצים על השואה, אפילו שיש לי לדבר על הרבה נושאים אחרים מרתקים לא פחות ואולי אף יותר.
"נכון, גיל הנוער צמא לידע על הפרטיזנים, המרד וההפצצות", מציין הרב גולדווסר, "אבל המקום שהכי מתחברים אליו זה שמספרים על ההתמודדויות. והכאב מצד אחד והגדלות מהצד השני שהיה בשואה".
אתה עוסק הרבה בחקר השואה ובטח היו לך הרבה מקרים מרגשים מאוד ששמעת או ראית. הפעם אבקש משהו שונה: איזה סיפור הכי מרגש אותך אישית על השואה?
הרב גולדווסר ניאות לשתף רגע אישי: "סבא שלי היה שתקן עניו, וגם חייכן. בכלל לא ראו עליו שהוא ניצול. פעם אחת דלף לו משפט. משפט שאותו לא אשכח. הוא שכב במרכז הרפואי בגין דלקת פרקים. הוא סיפר לבנותיי שהיו שם שבגלל הכאבים הוא לא נרדם כמעט עד הבוקר. 'לפנות בוקר נרדמתי', כך אמר, 'וגיליתי שאיחרתי זמן קראית שמע. זה כאב לי מאוד כי מעולם לא פספסתי זמן קראית שמע'. האמת, זה מבייש אותי מעט", הרב גולדווסר כנה, "אני לא עברתי גטאות ולא חוויתי את התלאות ובוא לא נכתוב כמה פעמים איחרתי קריאת שמע בזמנה.
"הידיעה שכל פעם סבא שלי קרא קריאת שמע, גם במסדרים מול הנאצים ימ"ש וגם במחנות ובכל מקום שהיה במהלך השואה – ראויה לחזק אותנו".
מה המסקרן את הציבור הכללי לדעת על השואה?
"היחס של החרדים לשואה", הרב גולדווסר חד משמעי, "הם מתרגשים יותר מהציבור שלנו לשמוע על סיפורי קידוש ה'. כי אנחנו גדלים על סיפורי קידוש ה', אבל הם שומעים כל הזמן רק על רוע ואכזריות ושפל שהיה בשואה, אבל אז הם שומעים מאיתנו על אמונה וחסד וערבות הדדית, תפילין וסוכה, הם מתרגשים ביותר. הם מבינים שהיו צדדים יהודים אמיתיים בשואה.
"כשאני מספר על שמחת תורה במחנה – הם יושבים ובוכים", מעיד הרב גולדווסר.
למען ידע דור אחרון
מפחיד לשאול את זה בצורה ישירה, אבל אין לי דרך לשאול שאלות על השואה בהתנסחויות קלילות ולכן אשאל פשוט: איך אנחנו מוודאים שהיה לא תהיה, חלילה וחס, לא תהיה שואה נוספת? והרי כפי שכבר אמרת לי בשיחת חג שערכנו, העולם ראה את זוועות השואה ושתק. נתן לזה לקורא, איך אנחנו וודאים שמה שהיה הוא לא שיהיה?
הרב גולדווסר נאנח: "התחזקות ותפילה", הוא עונה לבסוף.
"האם יש לנו שליחות פוליטית בנושא?", תוהה הרב גולדווסר, "לא יודע. הוויכוח הוא גדול וידוע מזה שנים, האם להיות חייכנים לעולם או להיות חזקים יותר. בהסתכלות יהודית אנחנו יודעים שגזרת הכתוב ש'עשיו שונא ליעקב' ואנחנו 'עם לבדד ישכון' - זה חלק מהגנים שלנו. זה מה שהיה ולצערנו יהיה".
כשאני לוחץ שוב מכיוון אחר, הרב גולדווסר מחדד: "הדבר היחיד שוודאי יכול לעזור לנו מול העולם זה להגביר מודעות ולהפיץ את מה שקרה בשואה. כל מי שיש לו השפעה מן הראוי שיקים מוזאון שואה ולימודי שואה, כמה שהעולם יותר נחשף – והוא נחשף פחות ופחות בשנים האחרונות – יהיה את ההלם והזעזוע וההכה על חטא.
"לי הקטן יש בזה חלק עם הסיור המצולם שעשינו באוושויץ. גם שאינם יהודים ברחבי העולם רואים את הסיור ומזדעזעים ממה שנעשה שם. אם נצליח להביא כל נער שהסתובב בסיור באושוויץ – פיזית או וירטואלית - וישמע את הסיפור הוא כבר לא יעשה דברים כאלה של אנטישמיות".
ומעניין לעניין, מה אתה אומר על ארגונים גרמנים שמכחישים שואה שהופכים לעצרנו בשנים האחרונות ליותר ויותר פופולארים?
"הכשת שואה איננה רלוונטית כי זה אנטישמיות והיא תהיה קיימת עד הגאולה השלימה", הרב גולדווסר איננו מתרגש, "זה לא משהו שצריך לנהל מאבק באוניברסיטאות. זה וויכוח על שנאת ישראל טהורה וזה הדרך שלהם להביע את זה".
ביום כזה, מה המסר שלך לקוראים?
"תספרו לילדים שלכם שלא לפני הרבה זמן יהודים עמדו בקשיים ענקיים ויצאו מנצחים. אנחנו מסגולים להרבה יותר ומחויבים להרבה יותר".