סיפורו המרתק במיוחד של הזמר והיוצר אלי דן, הוא זה שמהווה בצורה מסוימת גם המכשול הכי גדול של המוזיקה המשובחת של האלבום שלו. אלי דן נולד בישראל לאמא יהודיה ואבא סטודנט מגאנה שהגיע לארץ לכמה שנים. לאחר לידתו ועזיבתו של אביו חזרה אמו בתשובה ואלי דן גדל כילד חרדי בעל עור כהה בבני ברק.
מאוחר יותר הוא התמודד עם עולם הישיבות והקושי להתקבל לישיבה, כשאתה בעצם ה"כושי" החרדי היחיד בבני ברק. אלי דן התעקש במיוחד ומצא את עצמו בישיבת פוניבז' כנראה בפעם הראשונה בהיסטוריה של הישיבה הוותיקה. כל החוויות כולל הקשר שחודש עם אביו בגיל מאוחר יותר ואף הציע לו להתגורר איתו בחו"ל הפכו לאלבום מוזיקה של שירים שכתב אלי דן במהלך השנים.
סיפורו של דן יכול לפרנס בקלות ספר עב כרס וחלקו עוד לא פורסם מעולם, מאז יציאת האלבום לפני כחודש וההחלטה שלו לספר לראשונה את סיפורו הייחודי הוא ריתק את כלי התקשורת השונים שראיינו באריכות על סיפורו כאילו מדובר בספר אותו כתב ולא באלבום מוזיקה שמצא את עצמו מעט בצל ולא בצדק.
כגילוי נאות, אציין שאני מכיר את אלי דן כבר כמה שנים ואני אף משמש כיועץ האמנותי במרכז המוזיקה היהודית המקורית מי"ם בהר ציון שדן הקים. אך בתור מי שהכיר את דן דווקא דרך המוזיקה שלו, כששמעתי לראשונה את שירו המצוין "אושר" (אותו ביצע גם מידד טסה) אני מרשה לעצמי לבקר את אלבומו המלא.
האלבום נקרא "נקרע בין עולמות" מה שמייצג את תחושותיו של דן והופך לשיר נושא רוקיסטי ומצוין. באופן כללי אלבומו של דן הוא בעיקר אלבום רוק יהודי בועט עם נגיעות אלקטרוניות במעט מהשירים. קולו של דן חם ונעים והוא שר על חייו מעומק ליבו מבלי הצגות מיותרות.
אלי דן אחראי לכל הלחנים באלבום מלבד שני שירים וגם לטקסטים שעוסקים בלבטים, מחאה והרבה עידוד (עצמי?) ועצות לחיים. על ההפקה המוזיקלית אחראי המפיק המוכשר במיוחד, גדי פוגטש, שגם מנגן בכינור בכמה משירי האלבום. ההפקה כאמור רוקיסטית בסאונד מצוין כדרכו של פוגטש.
על מלאכת העיבודים אחראי ברובם אלי דן יחד עם פוגטש כשלמלאכת הנגינה הוא רתם את מיטב הנגנים בישראל כמתופף אבי אבידני, הגיטריסטים עמית יצחק ונחמן הלביץ, הקלידן של אברהם פריד אחיה אשר כהן אלורו ועוד.
כשהאזנתי לראשונה לאלבום, המילים של רוב השירים חלפו לי ליד האוזן ולא הצלחתי להבין בדיוק על מה השירים מדברים. למרות הכתיבה הפשטנית יחסית של דן הוא מצליח להכניס בכמה מהשירים רעיונות מורכבים יותר שדורשים את חוברת המילים מול העיניים ותוספת של כמה האזנות.
אלבומו של דן הוא חלק מתנועה חדשה במוזיקה היהודית בתוך הציבור החרדי. אם בעבר זמר חרדי היה צריך לשיר פסוקים בעלי שלוש מילים בצורת לחן של בית פזמון פשטני (ומשעמם עד מוות), היום אנו פוגשים באמנים חרדים רבים דוגמת דן, שגדל על המוזיקה של מרדכי בן דוד ופריד, זמרים גדולים ללא שום ספק וערעור, אך בחר לשיר מילים אישיות בסגנון מוזיקה שונה וישראלי יותר אליו הולכים גם זמרים חסידיים מוכרים ומפורסמים כפריד עצמו, שוואקי ועוד.
לסיכום, חובבי הרוק היהודי ייהנו מאלבום משובח עם סולואי גיטרה מטריפים, שירים מעניינים וסאונד איכותי. ממליץ בחום.
