כתוב בפרקי אבות : אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. מה שאומר, כי לא מה שנראה לך בחוץ זה מה שיש בפנים, ולא כל הנוצץ זהב.
ישנם אנשים שההתנהגות שלהם בקבוצה, בעסק, בעבודה, בצוות שלכם, אינם עולה בקנה אחד עם השאיפה והחזון של העסק, ולפעמים התנהגות פאסיבית אדישה משהו, מצד עמית לעבודה, יש בה אגרסיביות הבוטה, מין שימת פס כזו, שעשויה להשפיע על הצוות כולו, ולהקשות על ביצוע המטלות.
למרות זאת, ביכולתכם לשפר את האווירה, ולמנף את המצב. השאלה הנשאלת במקרה כזה הינה: איך עושים זאת?
הנה הסיטואציה: אתם בישיבת הצוות השבועית, כולם סביב השולחן מהנהנים בראשם, מסכימים על סדרת צעדים שיש לנקוט. הפגישה מסתיימת, שלושה ימים לאחר מכן, אתם מגלים כי אחד מעמיתכם לישיבה, לא ממש הקשיב, ריחף לו בעולמות העליונים, וכנראה לא ממש היה איתכם בזמן שהינהן בראשו. ברגע שהסתיימה הפגישה הוא המשיך בשלו, ואין זו הפעם הראשונה שהוא מתנהג כך. בקיצור ברוכים הבאים למועדון הפאסיביים-האגרסיביים, או בעברית צחה, האדישים הבוטים.
הבעיה היא, שהרי בסופו של יום מוטלת העבודה והבאת התוצאות לכל אלו שהצטרפו למהלך, אז איך מתמודדים עם אחד כזה, שדופק את המהלך, בלי לכעוס ובלי לאבד שליטה.
ראשית, אולי הוא רוצה תשומת לב, אולי הוא רוצה משוב על התנהגותו ויש בו ילדותיות מעושה, אולי כדאי שנתחיל מכאן ולהבא לומר לו כמה הוא חמוד, וכיצד התנהגותו השלילית משפיעה עליכם, אולי אפשר להציע לו כיצד לגשת לתפקיד, או איך להצטרף למהלך באופן שונה למצב.
במידה שצעד זה לא עובד עליו, הנה כמה דברים נוספים שתוכלו לעשות, כדי שתוכלו למזער את הנזק, שמערכת יחסים שלילית כזאת יכולה להסב:
ראשית, התמקדו בבעיה, ולא באדם. הרי לא תוכלו לגרום לאדם אדיש, להיות הנמרץ עלי אדמות. אי אפשר להפוך אדם קר, להיות אדם חם ואוהב - כמו שאי אפשר להפוך כושי ללבן. האישיות שלו לא מעניינת אותנו, תנו לו שיתבשל על אש קטנה, ובשעות הפנאי שישחה במיץ של עצמו, ישנם אנשים שלהיות "להכעיס" זה חלק מהאופי הבעייתי שלהם, יותר קל להם להיות ´טרבלמייקרים´, מאשר להיות זורמים, תומכים, כי בעבודה לא באים לחנך אנשים, ולא לחפש חברים.
אני אישית תמיד נהגתי כך, לא שזו אמת מוחלטת - זו המלצה בלבד. לעבודה באים לעבוד ועדיף בצוות, מה שצריך לעשות זה להתמקד בביצוע המטלה שלפניכם, למרות האופן שבו העמית בחר להתנהג כי אי אפשר לתת לו את הסיפוק שהוא הצליח בדרכו הנלוזה לעצור את המהלך.
אגב, אל תקחו שום דבר ללב, לא הכל קשור אליכם. סביר מאד להניח שהעמית שלכם, מתנהג כך גם מול שאר המחלקות, או מנהלי הצוותים האחרים.
שימו לב טוב, ותראו שמי שהוא חסר תקשורת, מתנהג כך לכל אורך הקו ויתכן שגם בביתו הוא כזה. טכנית אם הוא אומר שהמצגת נראית בסדר, לאחר מכן הוא עורך אותה מחדש, או אם סדרתם את המדפים בחנות בצורה מסויימת ושאלתם את דעתו על כך, הגיב חיובי, ולאחר מכן שינה סדרי בראשית, תבינו שזה לא משהו אישי. ההבנה הזאת תקל על ההתמודדות שלכם מולו.
התמקדו בביצוע, זכרו שאתם חלק ממערכת, מצוות ואינכם מבודדים, השתמשו בכוח הצוות להתמודד עם הטיפוס. בקשו מחברי הצוות לתאם ציפיות. לדוגמא, בישיבה שבה דנים בפרטי תוכנית הפעולה, ודאו שכולם יאמרו בקול רם מהו חלקם המפורש בתוכנית, ובמה בכך תשיגו שני דברים: עמיתכם יצהיר בפומבי את המחויבות שלו לביצוע המטלה, ויפנים את גודל חלקו בתהליך, ושאר הצוות יצפה ממנו לעשות כן.
תרגלו צעדים מהסוג הנאמר לעיל, ייתכן שאין די בהם כדי לתקן את האיש ואופיו, אך ברור לי שזה יסייע להשקיט את הרעש שנוצר סביבו, ובטוחני שתוכלו לומר בקול רם, ניסיתי ארבעים יום ונושעתי, הבטחתי לפרסם...
הטור מתפרסם במגזין הכלכלי ´ביזנס´ של ´קו עיתונות´. הכותב הוא סמנכ"ל שיווק בקבוצת ´קו עיתונות´.