כשפורים כבר עבר, אפשר לקחת ממנו, איזו שהיא פרפראזה לחיי היומיום בכלל, ולתחום המכירות בפרט, ישנו מושג בפסיכולוגיה, שטבע אותו פרוייד, כדי להיות "האני" לפעמים צריך להיות "האחר" לשם המחשה, בכדי להיות ליצן אם אני לא כזה, ישנה אפשרות בפורים, ללבוש מסיכה של ליצן, ומהות המסכה, הדמות שאני עוטה על עצמי, מכניסה אותי לתוך המציאות.
הרבה אנשי חינוך שמבינים לנפש הילד, תמיד יגידו לכם, ילד שהתחפש לתחפושת מסוימת, כנראה שנטיית הלב שלו היא כזאת, אם התחפש לאסטרונאוט, כנראה שהילד רחפן, ואם הילד התחפש לחייל, יש סיכוי שבערוב ימיו, יהיה רמטכ"ל, בצבאות השם.
בתחילת דרכי במכירות, ליווה אותי משפט מבית קוצק, שאסור לשקר, אבל את כל האמת לא חייבים להגיד, למדתי את כל סוגי המאכלים של כל העדות והחוגים, אם הייתי מגיע ללקוח גרוזיני באשדוד, התחלנו לגלגל שיחה קולינרית על המטבח הגרוזיני, עד כדי כך, שאותו לקוח היה מעתיר עלי ועל זוגתי שתחי'ה ברכות של אושר ונחת, על כך שזכיתי להיות בן העדה שלו, כך חזרה לה הסיטואציה, עם לקוח תימני, פולני, אתיופי, כולם או שמחו, או בכו איתי על השתייכותי לעדתם המופלאה, זו סוג של מסכה עם מאפיין פורימי. שנתן לי להתקרב לליבו של הלקוח, וכיהודי אל יהודי, אנחנו מצווים על עניי עירך/עדתך קודמים, והם, הלקוחות מאוד הקפידו איתי על מצווה זו.
כשאנחנו מגיעים ללקוח, מאוד חייבים להבין את האני שלו, לפעמים ישנם לקוחות שכל המשרד שלהם, מעוטר בתמונות של מטוסי קרב, אז, או שאבא שלו נהרג בקרב בהפצצה אווירית בתעלה, בקרב עם המצרים, או שהוא עצמו היה טייס בחיל האוויר, כך שכל התייחסות שלנו, לתמונות האלו, יתנו לכם יתרון מולו, כי סף הפתיחות שלו מולכם יגדל, אותו דבר אם יש על הקיר תמונות של ילדים, נכדים, תמונות משפחתיות, במילים שהוא לא אומר, תליתי את התמונות כדי שכולם יראו, ואולי אחד מכם ישאל אותי משהו עליהם, ואני יענה לו, ממש כמו להתפרץ לדלת פתוחה.
כך גם ישנה סיטואציה דומה, שהיא סוג של מלאכותיות כזו, אם מתרחשת בעיה אצל לקוח, ואנחנו מתעדכנים עליה, או מהלקוח או מאחד העובדים שלו, אם נתקשר אליו ונשאל אותו, תגיד, יא לקוח, שמעתי שיש בעיה עם הסחורה שסיפקתי לך, ישר כבוד הלקוח, יתפרץ לעברנו, עם מ"ט שערי קללות, אז מה הכי טוב לעשות ? עם לקוח זועף, איזו מסכה לובשים, שתוכל להרגיע אותו, ואותנו יחד, צריך ללבוש את מסיכת האוהב והרגוע הכי בעולם, להתקשר אליו, ולומר לו, לקוח יקר שלי, עבדנו הרבה שנים בעבר, אני שמח מאוד שאנחנו גם עובדים עכשיו בהווה, איך אני יכול לטפל בבעיה, כדי שנוכל להמשיך יחד לעבוד בעתיד הקרוב, סביר להניח שהוא יתרפק יחד איתכם על העבר, מתוך פנטזיה על עתיד מבטיח.
אפילו שבתוך האני הפנימי שלנו, לא בא לנו עכשיו, להתמודד עם הקריזה של הלקוח, או שבאמת זו לא הבעיה שלנו, הנהג איחר, ואנחנו חוטפים את הצעקות, את יודעים למה אנחנו צריכים לטפל בבעיה, כי הלקוח, הוא שלנו, הוא בן טיפוחנו, ככל שתטפלו בו יותר טוב, הוא ימצא בכם אוזן קשבת, ולא יצטרך לטפל בעצמו בבעיות, הוא יפתח סוג מולכם סוג של תלות, שבעתיד, ההזמנות שלו עשויות לקדם אתכם, לעבר יעד המכירות שלכם.
אלו הם החיים, לקוחות טובים ישנם בשוויץ, לפני כמה שנים הייתי באיזה כפר שוויצרי מנומנם, עם פרות מדושנות שמלחכות עשב בגובה של מטר, בקצה הכפר, ראיתי סופרמרקט אורגני, נכנסתי, וראיתי, שיש בחנות, ירקות, ביצים, גבינות, הכל אורגני, ללא חומרים משמרים, ללא ריסוס, ללא מונוסדיום גלוטומט, הלקוחות שוקלים לעצמם את המוצרים, עושים חישוב כמה יצא להם לתשלום, עוברים ליד קופה לתשלום, כמו אלו אצלנו של קופת העיר המוצמדות למעקי הבטיחות ברחובה של עיר, משלשלים לתוך הקופה את הסכום לתשלום, ויוצאים מהחנות, ביני לבנכם, אם חנות כזו הייתה בישראל, אני מניח שהישראלי המצוי, היה לוקח, על הדרך, את הסחורה, את הקופה, ומתוך יעלות גם את המוכר שלא קיים.
לסיכום, ישנם מצבים, שצריכים לנקוט את הכלל הידוע, מתוך שלא לשמה בא לשמה, מתוך נקיטת האחר, והטיפול באחר, זה משליך על האני הפרטי שלנו, ומאוד מאוד קל לטפל באחר/בלקוח, תנסו מידי פעם לעטות מסכה, כמו, שאם הייתם נכנסים לארמון מלוכה הייתם מתאמים את צעדיכם והנהגותיכם, משל הייתם בני מלוכה מבטן ומלידה.