סביבת הנוחות היא המקום הכי נח להיות בו, אנשים בגלל זה לא עוברים דירה, לא מחליפים עבודה, לא עושים בדיקות רפואיות, לא כואב לי לא בודק, אבל, בעסקים סביבת הנוחות מייצרת בינוניות, אם לא מתקדמים בעסקים זה דומה לריקוד תימני, צעד קדימה, שתיים אחורה.
שאלו אותי השבוע שני אנשים שונים שאלה מהותית עסקית, לאחד יש חנות מחשבים ותיקה, לאחר יש עמותה, הוא כיום מנהל העמותה, במקום המנכ"ל הקודם שעזב והשאיר אחריה שובל ארוך של בעיות, השאלה בשלב זה של שניהם זהה, העסק לא מי יודע מה זורם, הם מרגישים בלב שצריך לעשות משהו, לבצע מהלך שיצעיד את העסק/העמותה קדימה, אבל, לא בא להם שינויים, הנוח והזמין טוב להם כרגע, הם גם יודעים ומבינים בתוך תוכם, שכל שינוי עולה כסף, כמו שכל שיפוץ של בית עולה כסף, וזה מסוג הדברים שאתה יודע היכן הוא מתחיל, אבל לא היכן הוא נגמר.
תכל'ס, מה עושים ? איזה מנהל עסק או עמותה לא היה רוצה לשווק ולקדם את העסק/עמותה שלו יותר טוב, בצורה שכולם ידעו עליה, אך בדרך כלל יש פער בין הרצוי למצוי, ממה נובע בעיקר הפער הזה, בדרך כלל מהעדר של תוכנית אסטרטגית ועבודה שיווקית, כי אנשים אומרים לעצמם, אין לי צורך בשיווק, הלקוחות מגיעים, התורמים תורמים את מה שהם יכולים, ושיווק/מיתוג זה דבר יקר אין לי כסף לזה לא בא לי, וישנה עוד טעות נפוצה, בהקצאת המשאבים, הקצאה שגויה, למשל: העמותה/העסק משקיעים כסף רב בפרסום מודפס, בעוד שקהל היעד הוא בינלאומי, ומה שיכול לעבוד מולו זה אינטרנט, או העסקת עובדים שאינם מקצועיים, אשר אינם מבינים בשיווק, גם בחנות מחשבים וגם בעמותה, העסקתם הינה קריטית לארגון, ויכולה לגרום פגיעה במוניטין או בהכנסות הכספיות.
אז איך בכל זאת ניתן להגיע לרצוי בתוך כל המצוי האמור לעיל, דבר ראשון צריך להגיע להכרה שצריך שינוי בתחום השיווק, חייבים להכין תוכנית שיווקית פנים ארגונית, אם זה בחנות מחשבים, למצוא לקוחות חדשים, אולי מוסדות ארגונים, אולי להתמקד יותר בשרותי תוכנה, שם יש יותר כסף והכנסות, מאשר במכירת ציוד קצה למשתמש, בעמותה היה רצוי לקחת איש מקצוע שיכין עבורכם תוכנית שיווק מתאימה, כמובן שהתקצוב של התוכנית יהיה לפי יכולות הארגון, לא להכין תוכנית שיווק שמתאימה לארגון ענק כמו "יד שרה", בעוד העמותה שלכם מנהלת כוילל ערב לעיוורים בעפולה, הכשרת העובדים, או לבחור את העובדים שיותר טובים בשיווק, ולהשקיע בקידום שלהם, כי מהם יגיעו הפירות בטווח המידי, להתאים את החנות לקהל היעד שנכנס אליה, כנ"ל בעמותה, להתאים את הפרויקטים של העמותה לקהל היעד שלה, אם הקהל הפונה לעמותה, הינו חוזרים בתשובה, אין מה להשקיע בסקטור האקדמי של אוניברסיטת באר שבע, והתאמת אפיקי הפרסום השונים לפי התוכנית שנקבעה.
לכל האמור לעיל, אני הייתי מוסיף עוד שלב, שהוא יותר טרנדי, יותר תופס היום, הוא נקרא "מיתוג" כל תהליך של מיתוג, יוצר לעסק, יש מאין, כמו ילד שנולד, עד שמונה ימים, למרות שהוא בעולם, כל עוד אין לו שם, שאפשר לקרוא לו, הוא לא נחשב, אפילו לא ניתן לרשום אותו בתעודת הזהות, ברור שצמד המילים, "מיתוג מחדש" אינן פתרון קסם, ולעיתים זה גם עולה כסף רב, אבל מה שברור, שמיתוג יוצר בידול מוחלט מהאחר, כי למותג יש צבע, יש זהות מותגית, יש לו צורה כמו הלוגו של מכוניות פיג'ו יש סמל של אריה, או כמו האות M של רשת מקדונלד'ס העולמית, אצלם גם האות וגם הצבע הצהוב מוכרים לכל, בשפת הגרפיקאיות יש היום הגדרה לצבע אדום חזק, אדום קוקה קולה, אפילו חברת פרטנר, קוראת למותג שלה בשם צבע, אורנ'ג – כתום.
למה בכלל להיכנס למיתוג [BRANDING] כי התוצאה תיתן לכם בסוף פרמייה מותגית כפולה ממה שיש לכם היום, לדוגמא: חברת קוקה קולה שווה פי שניים ממה שהיא שווה באמת, בגלל שהמותג שלה הוא הכי מוכר בעולם, כל ילד יודע לזהות את המותג הזה, בהתחלה היה לקוקה קולה את השם, אחר כך בא הלוגו, הכיתוב המסולסל שמוכר לנו, ובשלב יותר מתקדם הם חיברו את השם והלוגו לצבע האדום, באופן עקרוני, ניתן למתג כל דבר, חברות, עמותות, אתרי תיירות, מפלגות, אנשים, מנהיגים פוליטיים, אפילו אנשים פרטיים יכולים למתג את עצמם בתור בעלי הדעה בתחום מסוים, כיום בגלל שמכל דבר יש הרבה, התפתחות התעשייה נתנה לנו תרבות של שפע, ישנם כל מיני יצרני במבה, המון מאפיות לחם, כך שהמיתוג היינו חלק בלתי נפרד מהתרבות העסקית ומתהליך הבידול, שיוצר אצל האנשים להתחבר למותג יוקרתי רולקס, לקנות מוצר גרמני איכותי, מרצדס, מוצר איטלקי מעוצב, או מוצר אמריקאי עם מרכיב נוחות, או סיני זול, הכי חשוב בכל תהליך כזה למצוא את הנקודה ולהבליט אותה כהכי עיקרית בתהליך המיתוג, ולשים את הפוקוס עליה.