השבוע ציינו את יום ירושלים, היום בו חזרנו להתפלל בכותל המערבי, יום חשוב ובעל משמעות רבה, מלא הודיה להשם שזיכה אותנו לכך. זו השנה השנייה שאני מגיע גם למופע יום ירושלים הייחודי של רפי ביטון ומקהלת 'קולות מן השמים' בבנייני האומה בירושלים, מופע המוקדש כולו לשירי ירושלים השונים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ביטון שהחל את דרכו בעולם החזנות, עשה בשנים האחרונות שינוי משמעותי ומעניין, כשהוא עוסק יותר ויותר בשירה עכשווית ולא ביצירות חזנות כבדות. שינוי נוסף ומשמעותי במיוחד עבור ביטון הוא ההסתמכות היפה שלו על כישרונות הענק במקהלה, כשבמופע השבוע (בירושלים וברעננה), הוא ויתר לחלוטין על זמרים אורחים חיצוניים ובנה אותו רק עם זמרים מתוך המקהלה ובוגרים שהפכו לזמרים נהדרים בזכות עצמם. זו הפעם הראשונה שאלפי אנשים מגיעים למופע שהוא כולו רפי ביטון וקולות מן השמים, וזו הצלחה מרגשת מאד.
על הבמה בבנייני האומה עמדה לראשונה גם מקהלת הילדים הירושלמית, ילדי הפרויקט החדש של ביטון, בו הוא מלמד בירושלים שירה ומוזיקה, לצד מקהלת הילדים הרגילה שלו ומקהלת הבוגרים.
החוויה הייתה מרגשת ומרוממת, בזה אחר זה ניגשו אל קדמת הבמה המושקעת והמפוארת, סולני המקהלה המופלאים, כל אחד עם קולות פשוט טובים ויכולות ווקאליות מפתיעות וביצעו את שירי העיר שחוברה לה יחדיו במחרוזות ומשאפים, כדרכו של ביטון.
ביטון היה ידוע במשך שנים, כמי שמחזיק את סולניו "קצר" וככזה שלא נותן להם לככב יותר מידי, אך ניכר שהוא עשה שינוי מחשבתי מאד גדול גם בתחום זה. אם בעבר שמות הסולנים כמעט ולא נאמרו במהלך המופעים, כעת ביטון הזמין אותם בשמם, שיבח אותם, התפאר בהם כתלמידיו וקיים את מאמר חז"ל הנודע "אין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו". במקרה של ביטון הוא מקיים את שניהם כשגם בניו, במיוחד בנו הבכור אורי, כיכבו לא מעט במהלך הערב. ההבנה של ביטון שיש לו ביד כבר כוכבים בקנה מידה משובח במיוחד, הוא ככל הנראה זה שהניע את המהלך והקהל שגדש את האולם במלואו הגיב במחיאות כפים ארוכות ונלהבות במיוחד לאחר כמה מהביצועים.
על הבמה הייתה להקה מורחבת עם כלי מיתר ונשיפה רבים, שניגנו את עיבודיו של ביטון והעטיפה המוזיקלית של המופע הייתה קסומה ומתאימה במיוחד לירושלים. מבחינת ביטון הוא צריך לדעתי לוותר על הפסנתר שלצידו ולהתמסר בצורה טובה יותר לניצוח ולשירה. ברגעים שהוא שר בעצמו, זו הייתה הנאה גדולה והוא צריך לעשות את זה יותר גם כזמר שמבצע בעצמו לפחות את אחד מהקטעים.
המופע כלל כמה רגעי שיא מרגשים אחד הבולטים שבהם הוא הביצוע ל"ממקומך" של בן ציון שנקר ז"ל שקיבל לאחרונה עדנה עם ביצועו של יונתן רזאל. איתמר חג'בי בוגר המקהלה, בעל קול חם ומרגש במיוחד ביצע אותו בהתחלה בביצוע ווקאלית עם הקהל ולאחר מכן הצטרף אליו אחד הילדים למשאפ משולב ממקומך ו"ברחובנו הצר", שסחף את הקהל ובצדק רב.
קטע מלהיב במיוחד נוסף היה ביצוע משותף של שני סולני המקהלה: דביר וינמן הטנור ואביחי אדל הסופרן. סופרן גברי הוא דבר נדיר יחסית ומיוחד ואדל עושה שימוש מדהים ומשובח במיוחד בקולו, מהסוג שגורם לקהל לשמוט את הלסתות, פשוטו כמשמעו.
אורח מעניין נוסף, היה תלמידו של ביטון, ילד הפלא מוישי ברזל, שנתן כמה ביצועים טובים. ברזל שקולו כבר מתחלף, מתרגל כעת את השימוש בקולו החדש (והנפלא ממש), כשהוא מחפה על הטווח שעדיין לא ברור עם שירת פלצט מרשימה. הפלצט הוא מסוכן, כיוון שקל מאד לזייף בו והיו כמה רגעים של חוסר דיוק קל מאד, אך הביצוע הכולל היה מרשים מאד ומשמח, שכן פעמים רבות ילדי פלא נעלמים לחלוטין עם החילוף בקולם.
קטע חמוד נוסף, כשביטון הזמין את ארבעת ילדיו לקדמת הבמה, גם הקטנים מאד והם ביצעו יחד ווקאלית את "בעבור אבותינו" של נפתלי קמפה, כמחווה מרגשת לאביו של ביטון שישב בקהל.
כגימיק קטן וחמוד, צורפו למופע לכמה קטעים תזמורת הכלייזמר הישראלית של הכנר גרשון לייזרסון. התזמורת גם נכנסה אל תוך הקהל והלהיבה בביצועי כלייזמר קלילים.
בגדול, המופע היה מלהיב ומרגש עם קולות מופלאים של הילדים והבוגרים, כצח חכים הנהדר, דביר וינמן, אביחי אדל, איתמר חג'בי ועוד. הייתי שמח לשמוע סאונד אחיד יותר של המקהלות, דבר שרק עוד חזרות ושיוף יכולים לעשות ואני בטוח שזה יקרה. הקונספט העכשווי בו מבצעים ביטון והמקהלות חומרים קיימים הוא נהדר ומספק לעת עתה, אבל אני בטוח שבשנה הקרובה ביטון ימשיך עם המיתוג שלו גם ביצירת חומרים מקוריים, כאלו שיגרמו לקהלים נוספים להגיע למופעים ולו רק כדי לשמוע את הביצועים ללהיטים החדשים.
להערות, הארות וכיוונים להשגת אג'ואים: nl@kikar.co.il