מי מכם שראה אי פעם מופע לוליינות מכיר את התחושה שהלוליינים עומדים על קצה החוט כמעט נופלים ואז הם מבצעים תעלול מרהיב וייחודי שגורם לתשואות. זו התחושות שהיו לי השבוע במופע הראשון מסוגו של "קולות הזהב" עם החזן ניסים סאאל והפייטן משה לוק בהיכל התרבות בתל אביב. השניים בעלי יכולות ווקאליות אגדיות, כל אחד כוכב על בתחומו ושיתוף הפעולה שלהם היה פשוט מרהיב, מלהיב ומעורר עניין.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ניסים סאאל, הוא הכוכב העולה של עולם החזנות, חזן עם טווח מטורף של ארבע אוקטבות, ויכולות שליטה מדהימות, הוא צץ לעולם החזנות בגיל מבוגר יחסית ומאז הוא משאיר את הקהל עם לסת שמוטה לנוכח הביצועים שלו. משה לוק, הוא מהשורה הראשונה של עולם הפיוט האנדלוסי, הוא מופיע כבר שנים ארוכות על מיטב הבמות בארץ ובעולם ויכולותיו הווקאליות הן שם דבר. לוק כבר שר בעבר עם חזנים וזמרים חסידיים, אך זה לדעתי המופע הראשון המלא בו הוא מופיע לצדו של חזן אשכנזי, כשהוא גם מעניק כבוד לחזן שלצדו ומבצע חלקים מהמופע בהברה אשכנזית לא רעה בכלל.
המופע בהפקתו של המפיק המצליח יואל ברקוביץ' ובהובלתו המוזיקלית של המעבד והמנצח ישראל סוסנה, סיפק לקהל הצופים הנלהב שורה ארוכה של קלסיקות משני הז'אנרים. המופע נפתח מטבע הדברים בביצוע משותף של השניים לתפילה לשלום חיילי צה"ל שנלחמים בעזה בלחן של "ארץ צבי", שהפך בחודשים האחרונים לשיר חובה כמעט בכל מופע. משם המשיכו השניים לבצע יחד ובנפרד קטעי אופרה, שירים חסידיים וישראלים, פיוטים ומעט חזנות קלילה.
כאמור, היה זה מופע לוליינות ווקאלי בו טיפסו השניים לגבהים אדירים כשהם מסלסלים בקולם בקלילות מפתיעה וכשהיה נראה שהם הגיעו לתו הגבוה ביותר הם פשוט "נתנו גז" ועלו עוד למעלה לקול תשואות הקהל. לוק המנוסה יותר מבין השניים וגם היחיד שדובר עברית, היה דומיננטי יותר על הבמה ויהיה מעניין לראות כיצד שיתוף הפעולה המתפתח בין השניים ייתן גם לסאאל את העמידה הבימתית שכרגע עדיין חסרה לו.
סוסנה ותזמורתו ביצעו עיבודים חדשים שנכתבו במיוחד עבור הערב כשהייחודיות של העיבודים הייתה עם נגן הקמנצ'ה והסנטור נעם שפייר שהעניק למופע נופך ייחודי. מבחינת הסאונד, התופים מעט השתלטו לי על הבמה, אך זה בהחלט מסוג הלקחים שאני בטוח שנלמדו ממופע ראשוני מסוגו.
בבחירת השירים, המפיקים הלכו על בטוח. במופע שנמשך למעלה משעתיים בוצעו כמעט ורק קלאסיקות מוכרות וידועות, חלקן טיפה לעוסות מידי, בעיקר בחלקים של לוק שלא ויתר כמעט על שום קלאסיקה ידועה החל מ"ברצלונה", "ישמח משה", "בואי לגני", "עומדות היו רגלינו", "אעופה אשכונה", "יפה ותמה" ועוד. הרעיון המכוון שעומד מאחורי בחירת השירים היה ובצדק, לשמור על המופע קליל יותר ולכן סאאל ביצע קטע חזנות קליל אחד בלבד ("אמר רבי אלעזר") וכל השאר היה הרבה יותר פופי, בעיקר מתחום המוזיקה החסידית, קרליבך וכדומה, לצד ביצוע נפלא ל"הבא אותו הביתה", מהמחזה "עלובי החיים", שיר שהפך למתאים במיוחד כתפילה להשבת החטופים.
אני מאמין שבמופעים הבאים יאתגרו השניים את עצמם יותר מבחינת רשימת החומרים המבוצעים, שני הקולות האדירים האלה והכישרון המוזיקלי המטורף שהיה על הבמה יכול לעמוד בכל משימה ויהיה מרתק ממש לראות להיכן יתפתח שיתוף הפעולה המבורך הזה.
פסח כשר ושמח!
- להערות, הארות ורשימת מקומות להחביא את פתיתי החמץ לבדיקה: nl@kikar.co.il