אנחנו עוברים בשנים האחרונות באופן מהיר ומשמעותי מעולם של ביצוע לעולם של יצירה. אם בעבר הזמר החסידי הממוצע היה סוג של בובה על חוטים שקונה שירים מהמלחין או אפילו יותר גרוע נותנת למפיק לבחור את השירים עבורה, מביאה את המעבד שיעשה את כל ההפקה המוזיקלית ומגיעה בסוף רק לשיר. הצלחת הענק של הזמרים היוצרים בשנים האחרונות החל מדמויות רחוקות יותר מהמוזיקה החסידית כמו ישי ריבו ודומיו וכלה בזמרים חסידיים הרבה יותר דוגמת נפתלי קמפה, מביאה עלינו גל מבורך ומרתק של יוצרים מקוריים ומעניינים. כאלה שיוצרים את שיריהם בעצמם טקסטואלית ומלודית, מעורבים בהפקה עד בתי שוקיהם וחתומים על כל תו ותו ביצירה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
היוצר שנמצא השבוע במרכזו של הטור, לקח את זה אפילו צעד קדימה כשהוא מעבד ומפיק מוזיקלית בעצמו את כל אלבומו החדש. הזמר והיוצר שרולי ליפשיטץ (למה להתעקש על הט' המיותרת והמוזרה הזו?), ואלבום הבכורה שלו "חלום" הוא יצירה שכל כולה של ליפשיטץ החל משלב הלחנים וכלה בהפקה המוזיקלית והעיבודים.
בניגוד ליצירה שבדרך כלל אנחנו פוגשים יותר בתחום המוזיקה היהודית, הפעם מדובר באלבום חסידי לכל דבר ועניין, שבעה מתוך עשרת שירי האלבום הם מילים מהמקורות כששיר נוסף משולב במקורות. זהו אחוז גבוה במיוחד של שירים מהמקורות אל מול מה שקורה בתעשיית המוזיקה החסידית בשנים האחרונות. ליפשיטץ לגמרי נמצא בז'אנר המוזיקה החסידית, אם כי הוא מביא בעיבודים טעם מקורי משלו עם סאונד שונה ממה שבדרך כלל אנחנו פוגשים במוזיקה החסידית.
את ליפשיטץ הכרנו לפני כשש שנים עם הלהיט הגדול שלו "לאמיר מאכן קידוש", מאז הוא הוציא כמה שירים בעצמו או הלחין לאחרים, אך לא באופן סדיר. האלבום החדש "חלום" הוא סוג של היכרות חדשה שלנו עם ליפשיטץ ובהחלט מדובר בהיכרות מרשימה למדי.
אין ספק שליפשיטץ אוהב גיטרות חשמליות ודיסטורשן, זה עולה כבר בצלילים הראשונים של האלבום עם השיר "המלך" בסגנון הרוקנרול שכיכב במיוחד בתחילת שנות ה-2000 של המוזיקה החסידית. חובבי המוזיקה החסידית ישמעו השפעות מהעיבוד המוכר של "וארשתיך" בביצועו של אוהד מושקוביץ. גם בשירים נוספים באלבום תוכלו לשמוע גיטרות חשמליות מנסרות וזה בהחלט משהו שמזמן לא שמענו בכמות הזו.
אבל ליפשיטץ לא נותן לנו להתרגל יותר מידי לסאונד הזה והשיר שמגיע לאחריו הוא בסגנון שונה לחלוטין - "ויחלום", שככל הנראה שמו של האלבום נגזר ממנו. ליפשיטץ מפתיע בעיבוד סימפוני עשיר במיוחד עם נגני התזמורת הסימפונית הישראלית. הסאונד לגמרי מזכיר יצירות קלאסיות לפחות עד לדקה ה-3:23 שם מצטרפים מעט אלמנטים יותר פופיים וזה מעניין ומיוחד באוזן. ליפשיטץ לא סתם הביא נגני מיתר כדי לנגן על מצע תופים וגיטרות, אלא יצר עיבוד מעניין שנותן לכלי המיתר את הכבוד וההדר הראוי להם ועל זה בהחלט מגיעות לו מחמאות.
שיר נוסף בסגנון זה הוא "אז ישיר", אף הוא מבוצע בסגנון קלאסי סימפוני עתור כינורות, כלי מיתר וקונטרה בס, שמעניק לעיבוד את הטעם הקסום של תזמורת סימפונית.
חובבים פופ חסידי, אל דאגה, ליפשיטץ דאג גם לכם עם השיר "נודה". באופן כללי ליפשיטץ לא מהסס לעשות שימוש בשיריו בקטעי סולו אינסטרומנטליים שבעבר היינו פוגשים יותר במוזיקה החסידית אך הם נעלמו לחלוטין בשנים האחרונות. בשיר נודה תמצאו סולו סקסופון מדליק בסופו, ב"המלך" תמצאו ג'אם גיטרות מדליק בסופו עם נחמן הלביץ ושלומי ברנשטיין וכך בשירים נוספים נראה שליפשיטץ מתייחס לעיבודים כיצירה בפני עצמה ולא רק כ"עטיפה" גרידא.
אם אתם חובבי פולק ומוזיקה קומזיצית "שירה", זה השיר שלכם מהאלבום. השיר עם העיבוד האקוסטי בליווי הגיטרות והיוקלילי של אבי סינגולדה כיפי וזורם ונעים.
את האלבום חותם השיר המקורי (מבחינת הטקסט) כמעט היחיד באלבום - "גם זה יעבור" בעברית (משפט אחד...) ובאנגלית. בשיר מגלה ליפשיטץ סגנון שירה שונה ומלטף יותר משאר האלבום, הצ'לו שמלווה את העיבוד, מוסיף לו המון.
לסיכום, "חלום" של שרולי ליפשיטץ הוא אלבום חסידי מקורי ומעניין מהרגיל. ליפשיטץ מראה יכולות מוזיקליות רחבות ומגוונות והתוצאה תופסת את האוזן ומשמחת את הלב.
- להערות, הארות ורעיונות למשלוח מנות מוזיקלי משובח: nl@kikar.co.il