הקוראים הנאמנים שלי יודעים כמה פעמים כתבתי על נושא הקאברים והסלידה הטבעית שלי מקאבר חסר משמעות אמנותית, כזה שמרגיש ככלב השב על קיאו. בניגוד למה שחושבים אלו שאוהבים קיצורי דרך, לעשות קאבר נכון, זו אמנות לפעמים גדולה יותר מליצור שיר מקורי חדש מאפס. לכן, כשאני מקבל קאבר ראוי לשמו, זה עונג כפול.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הביצוע של דודי קאליש והפסנתרן יעקב בנגיו, ללהיט השבת המוכר - "קה אכסוף", מתוך פרויקט ההתרמה של ארגון 'עמודים', הוא תענוג מוזיקלי משובח במיוחד. אינני מכיר את הפסנתרן הזה, זו הפעם הראשונה שאני נחשף אליו והוא פשוט נגן מעולה, עם אוזן ייחודית שפשוט כיף לשמוע את הנגינה שלו. גם היוטיוב לא בדיוק מכיר את בנגיו וניתן למצוא שני סרטונים שלו מנגן מוזיקה קלאסית, מה שמלמד על הרבה מהטכניקות שנראות בקליפ החדש, כולל קטע הפתיחה, שלקוח מתוך יצירה קלאסית ידועה.
ההפקה המוזיקלית של קאליש פשוט מעולה, הוא לוקח את השיר המוכר ומעלה אותו לרמת יצירה מרהיבה ומלאת עניין. השילובים של המקהלה עם קאליש וקטעי המעבר של הפסנתרן ברמה גבוהה מאד. אל תפספסו את הביצוע הנדיר הזה.
נותי ליברמן לא עוצר וממשיך בדהירה לאלבום הבכורה שלו עם סינגל חדש - "אחים", כשבועיים בלבד לאחר הסינגל הקודם שלו. הפעם, הסגנון שונה משיריו הקודמים עם הרבה אווירה של מוזיקה חסידית, מקצב הבוסה נובה ושוב עם מעט סלסולים מעולם המזרח.
ליברמן מוכיח שוב, שהוא יודע לעשות מוזיקה טובה ושיש שם כישרון רציני בהחלט. כרגיל, ההפקה המוזיקלית של יענקי כהן, המעבד הצמוד של ליברמן. כהן מוכיח בשיר החדש שהגיוון המוזיקלי שלו רחב מאד והוא לטעמי אחד המעבדים הכיפיים בתעשייה.
הפעם, מצורף לשיר קליפ מילים סולידי בלבד, ששומר על המסר נקי ומדויק הרבה יותר. אני מחכה כבר לאלבום.
במוזיקה החסידית עמוסת הסופרלטיבים, כאשר נגן קלידים צולע שמנגן על שלוש אצבעות וארבעה אקורדים, מוזמן (או מתנדב לצערם של המאזינים) לנגן בנופש של שלוש משפחות בקפריסין הוא כבר הופך להיות "בינלאומי". אם הוא הלחין שיר אחד שהשמיעו ברדיו פעמיים הוא כבר "מכונת הלהיטים" ובהופעה השנייה שלו הוא כבר מחזיק בתואר המכובד ללא כל ספק - "כובש הבמות". שלא נדבר על ה"מאסטרו" שלא בהכרח יודע לקרוא תווים ועוד ועוד.
לפעמים כשאני קורא את הקומוניקטים שמגיעים בעיקר עם שירים של זמרים חסידיים צעירים, אני מתגלגל מצחוק מעודף התארים המטופש, שלא מעניק כלום לאמנים ורק מגחיך אותם. אבל יש כאלה שהם באמת בינלאומיים, במלא מובן המילה, ועל שניים כאלה אכתוב כעת.
שוב התודה לארגון 'עמודים' על תענוג מוזיקלי נוסף. שני הכוכבים הבינלאומיים הכי גדולים של המוזיקה היהודית, חברו לסינגל משותף. את אחד מהם את בטח כבר מכירים - שולם למר הנהדר, הזמר החסידי הראשון שהוחתם בחברת יוניברסל העולמית. למר עם קולו הייחודי ויכולות הביצוע המופלאות שלו, הוציא כבר אלבום בינלאומי ובשנה האחרונה גם אלבום חסידי מוצלח בשם "קידוש השם".
את הזמר השני שמתגורר בשכונת נחלאות הירושלמית, אני מניח שרובכם לא מכירים, למרות שמדובר בכוכב בינלאומי אמיתי. אלכס קלייר, בעל תשובה בריטי שמחזיק בכמה להיטי ענק בינלאומיים כשהגדול ביותר ביניהם - "TOO CLOSE", צבר למעלה מ-150 מיליון צפיות ביוטיוב וזיכה את קלייר בלא מעט פרסים בינלאומיים. השיר התפרסם לאחר שקלייר התחיל את תהליך החזרה בתשובה שלו ולפתע קיבל פנייה מפתיעה במיוחד מחברת מייקרוסופט שבחרה בשיר לפרסומת שלה.
מאז, קלייר הפך לחרדי של ממש, ואם תראו אותו שלא במהלך מסע הופעות (וכאלה יש לו המון בכל העולם) הוא לבוש בכובע וחליפה, ציציות ארוכות ולאחרונה גם זקן עבות. הוא הוציא כמה אלבומים באנגלית אך עדיין לא פרץ לתודעה בישראל ובטח במוזיקה היהודית. קלייר הוא זמר בעל קול ייחודי ועוצמה רבה, הוא כותב ומלחין וגם מנגן על גיטרה ברגש רב ואני ממליץ לכם ללכת לשמוע את שיריו.
את השיר החדש "בכיות חרישיות", המתאים במיוחד למצב ולפעילות הארגון, כתב והלחין דוד אולשטיין, יוצר וכותב חרדי חדש ומוכשר, כשעל העיבוד וההפקה המוזיקלית הופקדו באופן מעניין, הצמד אלי קליין ואיצי ברי. השניים עשו עבודה מצוינת והשיר נשמע ברמה הגבוהה ביותר. השילוב בין שני הקולות האדירים האלה הוא כיף ומיוחד וזו חוויה מוזיקלית שאני ממליץ לכם עליה בחום רב.
- להערות, הארות ו'חמשירים' שמהללים את זיו קדושתי: nl@kikar.co.il