המחזה הזה תפס את כל המדינה ואף התפרסם ברחבי העולם. אדם חרדי, עם פאות מסולסלות, מפזז לקול צלילי מוזיקת 'טרנס' וסביבו חיילים משולהבים, רוקדים אתו בהתלהבות.
>> למגזין המלא - כנסו
הסרטון של הזמר והחיילים התפרסם בקבוצות הוואטסאפ וברשתות החברתיות ואף הגיע לאתרי החדשות המובילים בישראל. לזמר קוראים ליפא שמלצר וביקשנו לבדוק אתו מה התחושות שלו לאחר שהפך גם לכוכב בציבור הכללי בעקבות הסרטון המדובר.
יש משהו בליפא, שתפס אותי מיד בתחילת השיחה. הטון. הטון הרגוע. נכון, כולנו מכירים את ליפא הקופץ, הרוקד, זה שתמיד 'עושה שמח', אבל האמת היא שמאחורי 'ליפא הקופצני', יש את ליפא בעל הנשמה הגבוהה שרואה את הדברים בצורה עמוקה ביותר.
ליפא בוחר לענות על השאלות שלנו בכובד ראש, בפרוטרוט, ומעניק לנו זווית ראיה חשובה כל כך, בטח בימים האלה.
"ניסיתי לעשות שיר ולא יכולתי"
איפה היית כשהתחילה המלחמה, באותו בוקר של שמחת תורה?
"הייתי במלון. ישנתי", עונה ליפא בשיחה עם 'כיכר השבת', "הייתה אזעקה מחרישת אוזניים. רצתי לחדר מדרגות. חשבתי שזה תקלה או משהו, אולי יבוא מכבי אש לכבות את זה. אחר כך היה שוב אזעקה, קצת לקחתי את הזמן. הבן שלי היה בקומה אחרת ולכן רצתי לחדר שלו להסתכל איפה הוא והתברר לי שהוא כבר היה בחדר המדרגות.
"חזרתי לישון אלא שאחרי רבע שעה, שוב אזעקה. אמרתי 'יאללה, נקום'. ירדתי לתפילה ומשם שמעתי מאנשים בערך מה קורה. עשו הקפות מהר. ככה זה התחיל. אנשים התחילו במוצאי החג לחפש טיסות הביתה, אבל אני הרגשתי שאני רוצה להישאר לפחות לשלושה ימים, לראות מה הלאה".
מתי הבנת שמדובר באירוע שלא היה כמותו עד היום?
"בעיקר במוצאי החג".
וכשאתה קולט מה קורה, מה אתה עושה הלאה?
"בהתחלה נסעתי הביתה, אבל בהמשך ראיתי שיש חתונות והכל. אנשים, איך לומר, חיים את חייהם, ברור אומנם שצריכים להמשיך את החיים כמה שאפשר – אבל הרגשתי קשה. רוב היום הייתי במיטה. הרגשתי ממש מה קורה בארץ. אני חושב קצת אחרת על החיים, אולי בגלל הגיל שלי. ניסיתי אפילו לעשות שיר – אבל לא הייתי מסוגל.
"אחרי שבועיים, משהו כזה, היה לי שבוע בלי חתונה. שני חתנים ביטלו חודש לפני החתונה את השידוך שלהם, רח"ל. לא היה לי בחיים כזה דבר של שני שידוכים שהתבטלו לאותו שבוע. פתאום הייתי כמה ימים ללא אירועים, אז אמרתי זה הזמן שלי לנסוע לארץ לעשות את עבודת הקודש שלי".
"באתי לארץ וחשבתי מה אפשר לעשות בבסיסים. לא ידעתי מה אפשר לעשות כי אולי הם לא רוצים חרדי שיבוא להם על הראש, למרות שאני כבר לא אוהב להגיד 'חילונים' ו'חרדים'. כולנו יהודים. יש הרבה חרדים שהם כאלה רק בלבוש מבחוץ ויש דתיים לאומים שלומדים כל היום. הלבוש לא קובע", מציין ליפא וממשיך: "התקשרתי ליענקי אלבוים ויהודה קאליש ושאלתי אותם האם הם מכירים אנשים שאבוא לשמח ולעשות מצוות, מצדי היה ללכת למלונות ובתי רפואה.
"הם חיברו אותי למטה פריד והוא לקח אותי למקומות של חיילים. ראיתי שאני מתחבר לחיילים. אפילו כאלה שלא מכירים אותי – ואגב, בכל בסיס יש מי שמכיר אותי – יש חיבור, יש אנרגיה. אמרתי לעצמי, אולי לא מכירים אותי, אבל הקב"ה נתן לי אנרגיה בתחילת הדרך, לפני שאף אחד לא הכיר אותי, אז אבוא מהלב.
ליפא מגלה: "היתה לי מחשבה לא לשים את זה שאני שר שם, בסטטוס. אני עושה את זה לשם שמיים. אחרי זה חשבתי על זה שבטוויטר שלי עם כעשרים ושלושה אלף עוקבים, זה בעצם מצווה לשים פוסט. שיראו שיש מגוון יהודים בצבא, עם כיפה, בלי כיפה, מכל הסוגים. חשוב להעביר את המסר שהם אחים שלנו, משפחה שלנו. שאנשים ירגישו את זה".
ליפא לוקח נשימה וממשיך: "זה ממש כמו חנוכה ששמים את המנורה בחלון. ומכיוון שפרסמתי בסטטוס, אז הגיעו עוד ארגונים וביקשו שאבוא – אז באתי. אני עם כולם, הלכתי גם עם שי גראוכר לתל השומר. אני מתנדב כמה שאני יכול.
"עכשיו חזרתי לאמריקה, להתפרנס קצת, אבל עשיתי כל שיכולתי כדי לפעול נגד האנטישמיות. אני מרגיש שפרסום ברשת של מה שעשיתי זה משהו שאפשר להילחם איתו נגד אנטישמיות. הם, הגויים, רוצים להרוג את כולם, הם לא מבדילים בינינו, ואנחנו לפחות צריכים להתאחד".
"דמעות זה רפואה"
זה שונה להופיע בפני חיילים?
"אני עכשיו בדרך לבסיס", עונה ליפא, "לפני כל בסיס אני שואל את עצמי אם הם ייהנו או לא, אבל אני את שלי עושה".
איך הם מקבלים את זה ש"רב דתי" מגיע לשיר להם שירים?
"ברגע שאני פותח את הפה ושר – זה מדבר אליהם", עונה ליפא ומספר אנקטודה מעניינת שהייתה לו עם חייל: "היה לי מקרה מעניין יוצא דופן – אבל גם אני יוצא דופן – עם חייל חילוני ששאל 'למה אתה מגיע אלינו'. חשבתי שהוא מדבר פוליטיקה, אז עניתי לו 'כשמדברים נגדכם זה כואב לי ואני בא להזדהות'. הוא לא הבין מה עניתי והוא אמר: 'אני צריך להיות כאן בצבא, אבל אתה לא צריך. אתה לומד ומתפלל. אני מאמין שהתפילה שלך נותנת לי שמירה שאני לוחם ואחרי כל זה אתה לוקח מהזמן שלך ובא אלינו – אתה לא יודע כמה טוב אתה עושה לנו'. זה ממש נגע לי ללב מה שהוא אמר. הוא יודע שהוא צריך לשמור על המדינה בדרך שלו ומעריך את הדרך של מי ששומר בצורה אחרת".
איך הגבת כשהבנת שהסרטון עם החיילים הפך לוויראלי ברשת?
"זה נחמד. בוא נהיה דוגרי", עונה ליפא בחיוך, "זה עשה קידוש ה'. רץ בכל מקום. אומנם קודם אמרתי שיש אנשים שלא הכירו אותי, אבל עכשיו, כל מקום שאני הולך אנשים אומרים לי 'אתה זה שראיתי בכל הרשתות?' וגם כאן יש מסר", ממשיך ליפא, "יש אנטישמי מפורסם שיש לו שני מיליון עוקבים. הוא שם את הקליפ הזה שאני רוקד עם החיילים ואמר שהם רוקדים כי שרפו ספר. זה מראה כמה זה לא נכון ועד כמה אנחנו צריכים לא להאמין לסיפורים שאנשים מדברים אלא ללכת עם כל האמת".
ככה הגיב המפקד למי שהחליט לא להזמין את שמלצר להופיע אצלו בגלל שהוא רקד עם חיילים >>>
תגיד, איך ניתן לשמוח בימים כאלו כשהבשורות לא טובות?
"זה תלוי איך אתה מגיע, לפעמים צריך לעשות שירים שקטים. הייתי אצל אמא מקיבוץ בארי, אומנם חשבתי שהם לא מכירים אותי אבל הם כיבדו אותי אז שרתי להם שיר. כשיצאתי החוצה היא ביקשה שאעשה עוד שיר, אז שרתי לה והיא בכתה בדמעות. אמרתי הדמעות הללו הם רפואה. דמעות זה גם חשוב".
"לא לדון אף אחד"
איזה רגע לא תשכח מכל המקומות שבהם שמחת בחודש האחרון?
"קשה להגיד. היו כל כך הרבה אירועים, כמו הסיפור עם האמא שסיפרתי קודם, או בחורה שפגשתי שהצילה המון אנשים - חשבתי על הבת שלי שיותר גדולה ממנה, איך היא הייתה בסיטואציה כזאת, או האבא במטוס שהראה לי את הילד שנפצע והייתי אצלו במחלקה.
"כמו כן התרגשתי מהריקודים שעשינו, וגם מהחייל שמאמין במאה אחוז שהתפילות של הבחורים בישיבה שומרים אותו, זה ממש נגע לי ללב. עברתי המון".
לסיום, מה המסר לקוראים בתקופה הזאת?
"צריכים לזכור שכל החיים זה סיפור קטן. מה שמשנה זה לעשות שינוי בעולם לטובה כמה שאנחנו יכולים".
לליפא יש מסר חשוב נוסף לזמרים: "חושבים שאני מגיע הרבה לחולים ומשמח, אבל האמת שהרבה פעמים אני עונה לא. אומנם אני מגיע לשמח חולים, אבל לפעמים אני לא יכול בגלל שזה קשה לי. אני מתחבר מאוד ומתרגש וזה לא תמיד קל. אני רוצה שזמרים ידעו לא לדון את עצמם, למה הוא הולך ואני לא. כל אחד בדרגה שלו ואם יש מישהו שקשה לו ללכת ככה בין חולים – זה לגמרי ברור ומובן. לדון לכף זכות".