אינני מכיר מישהו שכעס על בעל חנות לממכר חליפות מדוע החליפה שמדד גדולה או קטנה על מידותיו. ישנן חליפות גדולות או קטנות ועל הלקוח לבחור מה הוא רוצה ללבוש וכיצד הוא רוצה להיראות. במידה מסוימת מוזיקה היא דבר דומה. ישנם סוגים שונים ורבים של מוזיקה, כל אחד יכול לבחור עבור עצמו איזה סגנון מתאים למידותיו. מה "גדול" עליו ומה "קטן" מידי.
>> למגזין המלא - כנסו
אני מסכים שמוזיקה שונה מחליפה מאד. היא סוחפת, מכניסה לאווירה ופותחת את הראש לפעמים לדברים חדשים ולא תמיד מבורכים. אבל השאלה העולה היא האם כלי תקשורת נמצאים בתפקיד "המחנך"? האם תפקידם לקבוע מה החליפה המתאימה לכל אחד? והאם כאשר מצנזרים משהו זה אכן פועל את פעולתו או למעשה רק הופך אותו למסקרן יותר בשל ה"איסור"?
בתחילת השבוע הוציא הראפר הברסלבי אלייצור את הסינגל החדש שלו – "רביד". שיר בועט במיוחד שכתב והלחין בעצמו. השורה שמבחינתי היא הבועטת ביותר, מופיעה יחסית בפתיחתו של השיר. 'אלייצור' שם הבמה של יאיר אליצור עוקץ את רדיו 'קול חי' על ההחרמה שלו בערוץ:
"זה בית משוגעים או שזה מוזיקה
נראה לי הייתה פה סופה של הוריקן
אנשים על הרצפה חברים שלי מפעם צועקים לי יאיר ברח זה מסוכן זה מסוכן
אני לא פה ואני לא שם
בקול חי הם מספרים ש'אבא נשמה' זה חילוני מידי כי אמרתי 'עומר אדם'
וואי אמרתי את זה שוב סליחה".
אני חושב שזו הפעם הראשונה שאמן תוקף מוזיקלית את תחנת הרדיו המובילה בציבור החרדי, זו שמחזיקה גם בתחנת המוזיקה המצליחה 'קול חי מיוזיק'. אבל לאלייצור כנראה אין מה להפסיד והוא בונה דווקא על הקהל שייהנה מהנועזות וההומור. הוא מדבר לקהל שמאזין לשיריו, גם אם הם אינם מושמעים ברדיו קול חי, אך נמצאים בנגנים של בחורי ישיבה רבים.
למרות שפעמים רבות הם לדעתי מחמירים הרבה הרבה הרבה הרבה יותר מידי, אני יכול להבין הפעם את רדיו קול חי. אלייצור מותח את גבולות הגזרה וגם אם אין שום דבר "רע", הם מנסים לייצר "חליפה" וואן סייז. אם זה יצליח והקהל ימשיך לקבל את הצנזורה המחשבתית, רק הזמן יאמר.
זו לא הפעם הראשונה שאלייצור כותב שירים נועזים שאינם מתאימים לאוזן החרדית המיינסטרימית, לפחות באופן ההצהרתי. שירו הקודם "חום ואהבה", הוא שיר שעוסק בנושא שממש לא רגילים לכתוב עליו שירים בציבור החרדי, אבל אלייצור הוא אמן בעל תשובה, נועז, החש שליחות עמוקה לנגוע דווקא בדור הצעיר ולהעביר לו את המסרים החשובים. האם זה מתאים לכל אוזן? לא. האם אשמיע את זה לבני בן ה-8? התשובה היא שוב לא. אם הוא יבחר בגיל גדול יותר להאזין לזה, לא תהיה לי שום בעיה עם כך. לא כל שיר מתאים לכל גיל או לכל מצב.
הפעם מתח אלייצור את הגבול מכמה בחינות, שם השיר – "רביד" הוא על שמו של ראפר ישראלי מצליח – רביד פלוטניק, שעבד בעבר עם אלייצור. הבחירה להקדיש לו שיר היא קריצה לא מרומזת מידי לרדיו הישראלי. כלומר, "אל תסתכלו עליי ככה, אני עבדתי פעם עם רביד". גם שאר הרמיזות בשיר על עולם ההפקה הישראלי, למפיק סתיו (בגר) שלא עונה לו שנתיים בטלפון ולפלג (ג'ורדי) שעכשיו עובד עם לירז (סטטיק) וכדומה, לוקחות את השיר קצת חזק מידי למחוזות ה"לא מתאים" המאד רגישות של הציבור החרדי. באופן כללי, הטקסט בשיר קצת מפוזר ולא מהודק דיו, עם כמה סיפורים ביחד שקצת הופכים את השיר לספר ולא לסיפור...
אין מי שיאמר שהמסרים של אלייצור בעייתיים בפני עצמם, המסר הסופי על תפילה להשם ועל רצונו של השם להעניק ולתת אם רק נתפלל, בסדר גמור, הדרך באמצע כבר מוטלת במחלוקת.
בניגוד לסינגל הקודם שהיה בהפקתו המוזיקלית של המפיק התל אביבי הנודע אייל מזיג, הפעם הלך אלייצור על הפקה חרדית ירושלמית עם המעבד הצעיר אליה נתנאלי. אליהם הצטרף להקלטת מיתרים מדגימות איכותיות במיוחד, האח הגדול, עדי נתנאלי שנתן גם את הגוון המזרחי. התוצאה מכובדת ומצוינת ומוכיחה שישנם מוזיקאים מוכשרים במיוחד בתוכנו, גם כאלו שיודעים ליצור היפ הופ ברמה גבוהה.
- להערות, הארות והצעות למצעד השנתי המתקרב עלינו לטובה: nl@kikar.co.il