השבוע חל יום השנה החמישי לפטירתו של המלחין החסידי האגדי, האיש שהלחין ויצר במשך יותר מ-70 שנה, ר' בן ציון שנקר ז"ל.
שנקר היה מלחין ויוצר פורה במיוחד, אך תרומתו העצומה למוזיקה היהודית התחילה כשלקח על עצמו את שימור ניגוני חסידות מודז'יץ לאחר מלחמת העולם השנייה.
לא רק בני אדם נשרפו בקרמטוריומים של מחנות ההשמדה, ציוויליזציה שלמה של ידע ותרבות יהודית הוכחדה. אם טקסטים וספרים שרדו איכשהו, האמנות שנפגעה יותר מהכל היא המוזיקה, שכן מספר לא ידוע של מסורות מוזיקליות, נעלמו כליל בשנות הזעם הגדול. באותה עת טרום עידן ההקלטות המסחריות והתקליטים, עברו רוב המנגינות מפה לאוזן, מאב לבן, ומעט מאד מנגינות עתיקות נשתמרו עת נקטע גזע העם היהודי. יחד עם השמדתן של קהילות רבות מספור הושמדו כמעט לחלוטין מסורות של מוזיקת קודש וחול בנות מאות ואולי אלפי שנים ולעולם לא נדע אפילו לאמוד את משמעות וגודל האובדן האמיתי.
בחסידויות רבות באירופה הייתה מסורת מוזיקלית ענפה שפשוט נעלמה כלא הייתה. אחת החסידיות היחידות שהצליחו לשמר חלק מהמסורת המוזיקלית המורכבת והמוערכת שלה היא חסידות מודז'יץ הפולנית.
מודז'יץ הייתה תמיד חסידות קטנה, אך בעלת מסורת מוזיקלית עשירה במיוחד. אדמו"רי החצר ידועים כבר כ-120 שנה כמלחינים פוריים במיוחד. על פי המכון לתיעוד ניגוני מודז'יץ, ידועים למעלה מ-3000 שירים ויצירות, שהולחנו על ידי אדמו"רי ומלחיני החצר מה שהופך את החסידות לחסידות המוזיקלית ביותר שמוכרת לנו. בחסידות מודז'יץ סברו המנהיגים כי המוזיקה היא בהשפעתה כלי מרכזי בעשייה הדתית והם הקדישו לה חשיבות מרובה, מה שמסביר את העיסוק הרחב סביבה.
בימי המלחמה הצליח להימלט מהעיירה מודז'יץ, האדמו"ר ר' שאול ידידיה טאוב שהיה ידוע כמלחין בחסד ממנו נשתמרו כ- 800 יצירות מורכבות, את חלקם שרים עד היום בקהילות רבות מבלי לדעת שהוא יוצרם. אנקדוטה מעניינת המסופרת עליו, הוא נהג להלחין מארשים וואלסים למילות תפילת ההלל, כששאלו אותו חסידיו על שום מה הניגונים "הצבאיים" האלה ענה להם הרבי שבקרוב תקום מדינה יהודית, ואף היהודים יזדקקו למארשים.
ר' שאול ידידיה הגיע לוילנא שעדיין לא הייתה עדיין תחת הכיבוש הנאצי. באותה עת החלו להבין יהודי אירופה את המתרחש והשמועות על מחנות ההשמדה החלו להישמע בין היהודים. האדמו"ר המודז'יצאי הבין שמה שלא יישמר בצורה מסודרת ישנו חשש כבד כי יאבד לנצח. על אף המוזיקליות הרבה שלו, הוא לא היה בעל השכלה מוזיקלית כלל, על כן הוא יצר קשר עם מנצח המקהלה של בית הכנסת הגדול בוילנא, עקיבא דרומשקין הי"ד, ובעבודה משותפת הם כתבו את תוויהם של כמה מאות יצירות של החסידות.
הקונוטציה הראשונה שעולה אצל רבים כאשר מדברים איתם על מוזיקה שפרחה בחצר חסידית והולחנה על ידי האדמו"ר, שמדובר בניגוני "בום בם בום", אך בפועל המציאות שונה לחלוטין. מדובר במסורת מוזיקלית מורכבת ואיכותית מאד, שקשה להאמין שהולחנה על ידי אנשים חסרי השכלה מוזיקלית סדורה.
הדמות הבולטת בשימור המוזיקלי של היצירות המורכבות והארוכות, לעתים כעשר דקות, הוא הזמר והיוצר בן ציון שנקר ז"ל, שנפטר בי"ט בחשוון תשע"ז, בגיל 92, כשרק חודש קודם לכן הוא מוציא אלבום חדש עם שירים מקוריים. דמותו של שנקר הפכה למזוהה ביותר עם שירי החסידות כשקולו הייחודי הוא גם פס הקול של ניגוני מודז'יץ במשך 70 שנה.
שנקר הקליט וביצע חלק גדול מהיצירות של החסידות בליווי תזמורות גדולות בניצוחם של גדולי המעבדים באותה תקופה כולדימיר חפץ וחנן וינטרניץ וגם יותר מאוחר עם מונה רוזנבלום.
שנקר בעל קול הטנור הייחודי שלא ניתן לטעות בזיהויו, היה מלחין פורה במיוחד בעצמו (12 אלבומים) וכמה משיריו דוגמת "אשת חיל", "מזמור לדוד", "הטוב הטוב", "ישיש עלייך", "ליהודים הייתה אורה" ועוד מושרים כמעט בכל קהילה דתית בעולם ורבים כלל לא זוכרים שהוא זה שהלחין אותם.
כנער צעיר פגש שנקר את האדמו"ר ר' שאול טאוב לאחר שהגיע מווילנא לארה"ב. האדמו"ר שידע ששנקר יודע לקרוא תווים, הגיש לשנקר את תווי השירים וביקש ממנו לבצע אותם, מאז קשר את עצמו שנקר למודז'יץ והפך לאחת הדמויות הכי מזוהות עם יצירתה המפוארת. בהכוונת האדמו"ר ממודז'יץ הוא למד מוזיקה בצורה מסודרת בקונסרבטוריון של ניו-יורק ושימר בצורה מקצועית את מיטב הלחנים הקסומים של החסידות.
הוא הקליט 12 אלבומים של יצירות ושירים של אדמורי ומלחיני החצר ובעצם היה פורץ דרך ויוצר התקליט החסידי הראשון בעולם כשהוציא את "מלווה מלכה במודז'יץ" ב-1956 ובכך סללו את הדרך לחסידויות ואמנים נוספים כולל ר' שלמה קרליבך שהושפע רבות מיצירותיה של מודז'יץ, ידועה ההתבטאות שלו "כי אין שיר שלי שלא מושפע ממודז'יץ".
בתחילת שנות ה-2000 רוכזו חלק מהיצירות הבולטות לאוסף של ארבעה אלבומים (מעל ל-80 שירים ויצירות) – "מודז'יץ חי" בביצועו של בן ציון שנקר. בני הדור הצעיר יותר, שלא הכירו את התקליטים העתיקים, נחשפו אליהם מחדש והם הפכו לסוג של להיט בקרב חובבי המוזיקה היהודית האותנטית. חובב מוזיקה חסידית שלא מכיר את האלבומים האלה מומלץ לו לחפש אותם באופן מיידי, הם מלאים וגדושים ביצירות מרגשות ואיכותיות מהסוג שכבר לא יוצרים היום.
למרות ההצלחה הגדולה של שיריו והפופולריות שלהם, ר' בן ציון שנקר סירב להתפרנס מהמוזיקה ועסק לפרנסתו בעסקים שונים כשאת ההכנסות מהאלבומים הכניס למוסדות החסידות. שנקר יצר עד ליומו האחרון וזכה לצלילות עד ליומו האחרון, כשרק חודש לפני פטירתו יצא אלבומו האחרון עם שירים חדשים פרי לחנו בהפקתו של מוזיקאי הכלייזמר היהודי זוכה הגראמי, אנדי סטטמן.
אמנם לאחר פטירתו היו כמה אירועי מחווה לזכרו עם שיריו אך למרבה הצער רוב האירועים נעשים בשנים האחרונות כמעט מתחת לרדאר באולמות קטנים ועם אמנים פחות מוכרים. ראוי היה שיוצר בסדר הגודל שלו יקבל את הכבוד הראוי לו בביצועים מחודשים של מיטב האמנים העכשוויים כשהפוטנציאל של שיריו גדול במיוחד כפי שהוכיח "הטוב הטוב" שבביצועו החדש הפך ללהיט של ממש המושר בכל מקום ובקהלים רחבים.