היום (חמישי, ט"ז בחשוון) חל יום השנה ה-27 לפטירתו של ר' שלמה קרליבך ז"ל. כל הגדרה על חשיבות יצירתו והשפעתו של ר' שלמה קרליבך על המוזיקה היהודית עד ימינו, תפחית מעוצמתה האמתית של השפעתו. למרות שהוא לא היה הראשון שיצר מוזיקה יהודית, קרליבך נחשב ל"אבי המוזיקה היהודית" בשל השפעתו הרבה ומאות משיריו שהפכו לנכסי צאן ברזל המושרים בקהילות יהודיות בכל העולם מידי שבת וחג.
מידי שנה, לקראת יום השנה לפטירתו, נערכים הופעות וקומזיצים רבים בהם זמרים מהשורה הראשונה של המוזיקה היהודית/חסידית והישראלית שרים משיריו הידועים והפחות ידועים של קרליבך, כשהבולטים על במות האלה הם ה"ממשיכים" – תלמידיו של קרליבך, חלקם באופן מעניין לא פגשו אותו פיזית מעולם, אך מחוברים אל יצירתו באופן חזק מאד.
בפרויקט מיוחד ליום השנה אציג בפניכם את הממשיכים הבולטים של הרבי המרקד, השמות לפי סדר הא' ב' (כל מי שמנסה למצוא בהם דירוג של מי "יותר קרליבך" יוגלה אל ארץ גזירה).
יהודה גרין
הזמר והיוצר הניו יורקי, יהודה גרין (62), נולד בכלל בירושלים בשכונת מאה שערים, שם הכיר לראשונה כילד בן 5 את תקליטו של קרליבך - ״רבי שלמה קרליבך שר". מאז הפך להיות חסיד נלהב של קרליבך ואף זכה להופיע עמו כזמר ליווי בעת שקרליבך הגיע לישראל והופיע בהר ציון, בעיקר במלווה מלכה.
גרין אף הקליט לקראת ימיו האחרונים של קרליבך אלבום משיריו של קרליבך, אך כאשר השמיע אותו ליוצר הוא לא אהב את העיבודים וחומרי האלבום באורח פלא נשרפו יחד עם אולפן ההקלטות בו הוקלט האלבום.
בסוף שנות התשעים התבקש גרין לשמש כחזן בבית הכנסת קרליבך באפר וסט סייד במנהטן וב-1998 הוא הפך לחזן הרשמי בבית הכנסת שהוקם על ידי אביו של קרליבך. הסליחות שלו המושרות בסגנון קרליבך, הנערכות בבית הכנסת המוסדי של ווסט סייד בליווי גיטרה וכלי נגינה נוספים, מושכות אליהן מידי שנה למעלה מ-1,000 משתתפים.
גרין הוציא חמישה אלבומים בהם שילב משיריו של ר' שלמה קרליבך והוא מבצע משיריו בהופעות וקומזיצים בהם הוא משתתף.
רז הרטמן
הרב רז הרטמן (47), הוא מייסדה של קהילת "ואני תפילתי" בנחלאות שבירושלים. הוא נולד למשפחה מסורתית בירושלים. מגיל צעיר הוא התחנך כמוזיקאי קלאסי. הוא למד פסנתר מגיל 6 ולאחר מכן השלים את הכשרתו באקדמיה למוזיקה ותואר ראשון במוזיקה באוניברסיטת דרום קליפורניה שם פגש לראשונה בקסטה של ר' שלמה קרליבך, שניתנה לו על ידי הרב המקומי במפגש של 'הלל' – ארגון הסטודנטים היהודים באוניברסיטה.
הרב גם הצליח לשכנע את הרטמן להצטרף אליו לקומזיץ פרטי של ר' שלמה. המפגש של הפסנתרן הקלאסי עם ר' שלמה קרליבך היה משמעותי במיוחד עבורו והוא החליט לדבוק בקרליבך בעקבות מה שתיאר בראיון ב'מקור ראשון' כמפגש ש"הפך לי את החיים לגמרי". מאז החל הרטמן בתהליך חזרה בתשובה' כשהוא פוגש את קרליבך כ-15 פעמים נוספות, אחת מהן בירושלים, ממש תקופה קצרה לפני פטירתו של קרליבך.
"עד הרב שלמה לא הכרתי חיבור בין תורה למוזיקה. והאמת היא שעדיין אני לא מכיר מישהו שעושה את זה כמו שהוא עשה. יש רבנים שגם עושים מוזיקה, ויש מוזיקאים שיש להם תורות – אבל מישהו שחי בזרימה אחת עם שני הדברים; את זה אני לא מכיר", אמר הרב הרטמן.
הוא הוציא שני אלבומים משיריו, בסגנון קרליבכי טיפוסי, כשבאלבום השני הוא גם מבצע את "הנה ימים באים" בלחנו של ר' שלמה. שיריו של הרטמן אמנם מזכירים בנקודות מסוימות את קרליבך, אך הם עדיין מגיעים מתוך ליבו של מוזיקאי קלאסי מקצועי ולכן בהחלט מדובר בקרליבך משודרג ומעניין במיוחד לחובבי הז'אנר.
יהודה כ"ץ
יהודה כ"ץ (70), מי שעמד במשך שנים לא מועטות בקדמת הבמה של להקת הרוק היהודי - 'רבע לשבע', זכה להופיע לצדו של קרליבך לא מעט וצבר מאות שעות לצדו. כ"ץ שגדל כילד פרחים בשנות ה-60, פגש את קרליבך בארה"ב בשנת 1972 בעת ששימש כמורה לספורט בבית ספר יהודי. מנהל בית הספר כמעט הכריח את כ"ץ ללכת להופעה של קרליבך, שם מצא אותו כ"ץ כשהוא מלמד ליקוטי מוהר"ן מול 21 אנשים שישבו על כריות על הרצפה.
המפגש היה משמעותי במיוחד עבור כ"ץ, שסיכם את המפגש בראיון ב'כיכר השבת': "אני יצאתי משם ואני זוכר שאמרתי לעצמי, פעם ראשונה אני מבין למה אסור ללמוד תורה בט' באב. זה מה שחיפשתי, אפילו בלי לדעת שאני מחפש".
המפגש הוליד שנים של עבודה מוזיקלית משותפת ובנוסף, התחברות דתית ורוחנית חזקה. כ"ץ חבר יחד עם קרליבך לסיבוב הופעות ראשון של מוזיקה יהודית ברוסיה, כשבשיאו הופיעו אל מול 60,000 איש. במרוצת השנים הפך כ"ץ למנהלו המוזיקלי של קרליבך ואף הפיק לו את שיריו האחרונים.
עם עלייתו של כ"ץ לישראל הוא הקים את להקת 'רבע לשבע' ששילבה משיריו של כ"ץ וחברי הלהקה לביצועי רוק לשיריו של קרליבך. כ"ץ הוא אחד הזמרים הבולטים במופעי הזיכרון לר' שלמה קרליבך מידי שנה.
שלמה כ"ץ
הרב שלמה כ"ץ (41), נולד בניו ג'רזי, ארצות הברית ועלה לישראל בגיל 9. הוא מגיע ממשפחה מוזיקלית, אביו אבשלום הוא מוזיקאי וחזן ואחיו הוא הזמר והיוצר המצליח איתן כ"ץ.
למרות שפגש את קרליבך רק כפעם או פעמיים בתור ילד קטן, החל לאחר פטירתו של קרליבך כנער מתבגר להאזין בקשב רב להופעות ולשירים ובמיוחד לדברים שהיה קרליבך אומר בין השירים והחל לכתוב אותם. הכתבים הצטברו לכמות גדולה מאד של חומר, שהבשילה לסדרת ספרים על פרשת השבוע מתורתו של ר' שלמה – "אבן שלמה", ממנה כבר יצאו הספרים על חומש בראשית ושמות.
כ"ץ שמשמש כרב קהילת 'שירת דוד' באפרת, הוציא גם כמה אלבומים משיריו הגנוזים של ר' שלמה, כאלה שלא התפרסמו כמעט. הוא גם היה הצלע השלישית באלבום "כשושנה" יחד עם אהרן רזאל וחיים דוד סרצ'יק, שכלל שירים רבים כאלה מהארכיונים של חסידי קרליבך. בנוסף, הוציא כ"ץ את האלבום "לקראת שבת", אף הוא עם שירים לא מוכרים של הרבי המרקד.
חיזקי סופר
חיזקי סופר, משתייך לדור הצעיר של "ממשיכי קרליבך". הוא בנו של ראש ישיבת כף החיים, הגאון הרב יעקב חיים סופר ומשמש ביום יום כחוקר תורני המתמחה במיוחד בדפוסים עתיקים של התלמוד הבבלי. סופר מבצע בהופעות את שיריו של קרליבך בסגנון הדומה מאד לביצוע המקורי של הזמר.
הוא אמנם לא הוציא שירים בצורה מסודרת ומקצועית, אך נחשב לאחד השמות החמים בתקופת היארצייט של קרליבך, כולל המופע הקבוע מידי שנה בבית העלמין אליו נוהרים מאות רבות המתפללים יחד עם סופר ושרים את שיריו של הרבי המרקד.
בן ציון סלומון
בן ציון סולומון, בעל תואר שני למוסיקה מאוניברסיטת ברקלי בארצות הברית, התגורר בסאן פרנסיסקו כהיפי, שם פגש את ר' שלמה קרליבך שהשיב אותו אל היהדות. הוא הפך למקורב אליו מאד וניגן יחד עמו בהופעות רבות.
לאחר שסלומון עלה לישראל בברכתו של קרליבך הוא הפך לחלק מלהקת "ישיבת התפוצות" הנודעת, בה ניגן על כינור ובנג'ו. הוא גם התגורר יחד עם רעייתו במושב מבוא מודיעים שהקים קרליבך כדי ללמוד מדרכו של רבו בחינוך הילדים. בשנת תשמ"ג הפיק מוזיקלית יחד עם אברהם רוזנבלום, סולן להקת ישיבת התפוצות את אלבומו של ר' שלמה "נחמו נחמו עמי" שהוקלט בהופעה חיה בהר ציון ושילב בין שירים לדיבורים ארוכים יחסית של ר' שלמה.
לאחר פטירתו של ר' שלמה, הוציא סלומון יחד עם בניו שלושה אלבומים, עם שיריו של ר' שלמה תחת השם "בן ציון סלומון ובניו". בניו הפכו אף הם למוזיקאים שמבצעים שירים רבים של קרליבך בלהקות "המושב", "סול פארם", "המקור" ו"האחים סלומון".
חיים דוד סרצ'יק
חיים דוד סרצ'יק (68), נולד ביוהנסבורג למשפחה חילונית. כבר בגיל 17 התחיל לעסוק במוזיקה ולכתוב שירים. לאחר מכן הוא שירת בצבא דרום אפריקה ועסק בצילום אך כל עיסוקיו אלו לא העניקו לו מספיק תחושת משמעות רוחנית.
קצת לפני מלחמת יום הכיפורים הוא עלה לישראל והתנדב כחצי שנה בקיבוץ רמת הכובש. לאחר מכן טס לאמסטרדם, שם עסק ביוגה. ערב אחד נקלע סרצ'יק להופעה של שלמה קרליבך והחל להתחבר אליו. הוא מצא חוברת נגינה בגיטרה שכללה כמה שירים של קרליבך, ולמד אותם. לאחר שנה וחצי, הוא עבר להתגורר באשראם באנגליה. באחד הערבים הזמין אותו חבר להופעה של קרליבך, ובסיום ההופעה ניגש אליו חיים דוד להתייעץ, האם כדאי לו להיות מורה ליוגה בקנדה. קרליבך שהבין כי מדובר במוזיקאי הציע לו דווקא להצטרף אליו ולנגן יחד איתו בערב שלמחרת.
סרצ'יק סיפר שנים רבות לאחר מכן בראיון לערוץ 7 על שיטת הקירוב הייחודית של קרליבך שהחזירה גם אותו אל היהדות אך עלתה לקרליבך לפעמים גם בזיופים קשים, "הדבר החשוב ביותר לרב שלמה היה לקרב יהודים. לכן הוא הזמין רבים להופיע ולנגן איתו. זו הסיבה שבגללה שומעים הרבה זיופים בתזמורות שלו, כי לרב שלמה לא היה אכפת מאיכויות מוסיקליות. אם זו הדרך לקרב יהודים, הם ינגנו".
לאחר מכן שכנע אותו קרליבך לעלות לארץ ישראל וללמוד בישיבת התפוצות בירושלים. גם כשהיה בארץ המשיך להופיע מידי פעם לצדו של קרליבך וכזמר החימום של להקת ישיבת התפוצות שהייתה אז מופיע מידי שבוע בהר ציון.
סרצ'יק הוציא אלבומים רבים משיריו לצד האלבום "כשושנה" שהוציא עם רזאל וכ"ץ משירי ר' שלמה קרליבך שלא התפרסמו.
נפתלי קמפה
קמפה הוא תופעה ייחודית, של זמר ויוצר צעיר שכלל לא פגש את קרליבך בחייו, אך הוא מושפע רבות מדמותו ושיריו. הוא החל את דרכו כקומזיצר המבצע את שיריו של קרליבך ואף אימץ בתחילה מעט את מראהו החיצוני של קרליבך עם רעמת השיער האחורית שלו. אך אז עשה צעד נוסף מבחינת היצירה האישית שלו והוציא שני אלבומים של מוזיקה מקורית משלו, שהפכו אותו לכוכב של ממש במוזיקה החסידית/יהודית.
מידי אלבום מקפיד קמפה לשלב לצד הלחנים המקוריים שלו גם שירים לא מוכרים של ר' שלמה, אותם הוא מבצע בצורה ייחודית שנדמה כאילו קמפה הוא זה שהלחין אותם בעצמו.
אהרן רזאל
אהרן רזאל (47) הוא הבן השני למשפחה של זוג הורים אקדמאים חוזרים בתשובה שעלו לישראל מהולנד. כל האחים גדלו וקיבלו חינוך מוזיקלי עשיר, אחיו הבכור של אהרן הוא הזמר והיוצר יונתן רזאל. אהרן רזאל התחנך במוסדות הציונות הדתית ובבית הספר ליד האקדמיה למוזיקה, אך בשלב מסוים בצבא אף הסיר את כיפתו והחזיר אותה רק לאחר כמה שנים בעת שהותו בצפת בישיבת 'שלום רב'.
רזאל הוא אחד מהיוצרים פורצי הדרך של המוזיקה היהודית המקורית, הוא הוציא אלבומים רבים משיריו המקוריים והוא נחשב לאחד היוצרים החשובים ביותר בז'אנר. לצד זאת, הוא מחובר במיוחד גם לשיריו של ר' שלמה קרליבך.
רזאל היה מעורב בשני אלבומים משיריו של ר' שלמה קרליבך, שניהם כוללים שירים לא מוכרים שנמצאו בידי מעריציו של הרבי המרקד. האחד מהם הוא "ובכל זאת" - אלבום אותו הפיק רזאל לילדי משפחת ויט תלמידיו של ר' שלמה, שמבצעים את השירים לצדו של רזאל. באלבום זה מבצע רזאל בדואט עם אחיו יונתן את השיר הנפלא "בנה ביתך", אחד היפים ביותר של קרליבך, שלא היה ידוע עד אז. האלבום השני בו משתתף רזאל הוא "כשושנה", בו חבר לשלמה כ"ץ וחיים דוד סרצ'יק.
רזאל נחשב מבחינה מוזיקלית לאחד מתלמידיו של קרליבך, למרות שהם לא הופיעו יחד מעולם וכנראה אף לא נפגשו והוא מתארח בהופעות רבות לזכרו של קרליבך. באלבומו "האיש בקצה המנהרה" מבצע רזאל שיר בשם "שיחת לילה עם ר' שלמה" בו הוא שר על הערצתו לדמותו ורעיונותיו של קרליבך בדבר הכבוד והאהבה לכל יהודי באשר הוא. השיר בוצע גם בגרסה באנגלית באותו האלבום.
באלבומו "הנשמה רוצה יותר", מבצע רזאל גרסה מוזיקלית מרגשת לסיפורו הנודע של קרליבך "הגיבן הקדוש", המספר על דמותו של הרבי מפיאסצ'נה, שהיה אחת הדמויות שהשפיעו רבות על קרליבך.
זלמן שטוב
זלמן שטוב אף הוא מבני הדור הצעיר של ה"ממשיכים". הוא קומזיצר קרליבכי מוכר ומגיש תכנית "המבדיל" בכיכר השבת, בה הוא מארח מידי שבוע אנשים מעניינים במיוחד לצד הבדלה מוזיקלית בנוסח קרליבך. שטוב הקליט כמה משיריו של קרליבך בגרסאות חדשות וגם התארח באלבומו הראשון של קמפה לביצוע השיר "הטוב" בלחנו של קרליבך.
מידי חג עורך שטוב תפילת הלל מוזיקלית המושתתת על שיריו של ר' שלמה קרליבך.