מפיק האקפאלה המצליח חושף את הסודות

תמיד שואלים אותי: האם באמת כל המוזיקה שלך מיוצרת באמצעות הפה?

אגע כאן בשלושה נושאים ובצרוף הסרטון המדגים את עבודתי יינתן מענה לשאלה.

1. על תהליך הפקת שיר ווקאלי מתחילתו ועד סופו.
2. על האתגרים ביצירת שיר ווקאלי לעומת שיר המלווה בכלי נגינה.
3. על סוגים שונים של מוזיקה ווקאלית.

תהליך ההפקה

בדומה לשיר רגיל תפקיד המעבד יתחיל לאחר שיש כבר לחן ומילים.

בתהליך העיבוד הלחן עשוי להשתנות מעט וכך גם מבנה השיר.

שלבי העבודה יהיו בסדר הבא:

עיבוד, הקלטה, עריכה, מיקס ומאסטרינג.

אני מתחיל את העיבוד בנגינה בסיסית של השיר, אסדר לשיר מבנה כללי (פתיח, בית, פזמון מעבר וכו') ואבחר בהרמוניות ובמקצב של השיר. מה שיקבע את האווירה הכללית לשיר.

לאחר מכן אארגן את הקולות בצורה מסודרת. כשמדובר בשירים שנועדו גם לביצוע בהופעות אתאים את העיבוד למספר הזמרים - בד"כ 3-6 זמרים, אשתדל גם לכתוב את העיבוד בתווים. אם אין מטרה להופיע עם השיר אדלג על שלב כתיבת התווים.

בשלב הבא אקליט את הקולות והתפקידים השונים, לרוב יבוצעו שינויים והוספות מעבר למה שנכתב ותוכנן לפני כן.

לאחר שהוקלטו הקולות, מגיע החלק של העריכה. וכאן פרט חשוב, הקול האנושי לא מדויק ככלי נגינה. תמיד יהיה צורך בעריכה כל שהיא לדיוק הצליל - במיוחד בז'אנר מוסיקת אקפלה מודרנית (בשונה ממוזיקה מקהלתית). העריכה תכלול גם את סידור הווליום הכללי וארגון הערוצים בצורה מיטבית לקראת המיקס.

לתהליך המיקס צד חשוב בקביעת אופי השיר, צלילות הקולות ואיזון התדרים השונים. כמו גם הוספת אפקטים ואווירה של החלל בו הוקלט השיר (מערה, אולם גדול וכדומה)

לסיום מגיע שלב המאסטרינג, הוא החותם את כל היצירה לפני הוצאתה לאור. תפקידו לטפל ולשפר את המיקס ברמת המאקרו – נגיעות, לתת לשיר ווליום חזק יותר ולהתאים אותו לפלטפורמות השונות.

אתגרים ביצירת שיר ווקאלי

בשונה ממוזיקה המלווה בכלי נגינה רבים בעלי אופי שונה ומגוון, הקול האנושי מצומצם יותר בכמה דברים:

1. גוון אחיד – גם כשמדובר באנשים וקולות שונים, עדיין הגוון הוא של כלי נגינה אחד – קול אנושי.
2. מנעד מצומצם – מנעדו של אדם רגיל כולל כשתי אוקטבות לערך.
3. מהירות הקול - לא כל מה שידיים יכולות להוציא בנגינה מהירה אפשרי גם בשירה.
4. דיוק הצליל – הקול האנושי לא מדייק ב 100% בשונה מכלי נגינה רבים.
5. הרמוניה – בכלי נגינה שונים ניתן לנגן הרמוניה, סולו או שניהם יחד, מה שזמר אחד לא יכול לעשות לבדו. כדי ליצור הרמוניה לשיר יש צורך בכמה זמרים או במספר הקלטות שונות כדי לייצר אקורד אחד בלבד.

המעבד הקולי צריך לתת את דעתו לכל האמור לעיל כמו גם לאתגרים נוספים, אך בל נשכח שיתרון בולט יש למעבד הקולי והוא היכולת לייצר מילים והברות שונות באמצעות 'כלי הנגינה' הייחודי שלפניו – הקול האנושי. בעזרת ההברות השונות ניתן לתת פרשנות ורגש למנגינה, לייצר סאונדים חדשים, להעשיר את אופי הליווי ולהכתיב את האווירה הכללית.

לסיום אגע בשלושה סוגים שונים של מוזיקה ווקאלית:

1. שירה מקהלתית - כדוגמת מקהלות חזנות, מקהלות ליווי למוזיקה מתוזמרת ועוד. במקהלות מסוג זה לעיתים רבות כל קול יוכפל ויבוצע על ידי מספר זמרים, הדיוק בשירה חשוב אך לא ברמת הושבת הצליל 100% על הפיטצ'. הסאונד של מקהלות אלו (כשמדובר במקהלה מקצועית) ישמע שמן, אמין ואנושי אך פחות נקי. בדרך כלל מקהלות מסוג זה יבצעו שירה יותר מלודית, ולא ינסו להמציא 'תזמורת חדשה' עם גרוב והברות משונות.
2. אקפלה מודרנית – במוזיקה זו עסק המאמר, בשונה משירה מקהלתית, המטרה תהיה להישמע קרוב יותר לתזמורת, להבין את האווירה שכלי הנגינה מייצרים ובעזרת הפה לייצר תפקידים דומים (לא בהכרח לחקות אותם) בסגנון זה משמעות רבה לגרוב, לדיוק הפיטצ' ולסאונד. גם כאן יש מקום להשאיר את הקול אמין למקור. לחילופין להפעיל מניפולציות ממחושבות שישנו אותו מן הקצה אל הקצה.
3. דגימות קול – בשונה משירה מקהלתית ואקפלה מודרנית – הליווי הקולי לא יוקלט על ידי זמרים המבצעים קולות שונים לכדי הרמוניה. קולו של האדם ידגם וישוכפל על ידי מחשב לצלילים רבים אותם ינגן המעבד, הבחירה בשיטה זו נועדה לקצר את תהליכי העיבוד, ההקלטה והעריכה. אך יחד איתה מגיע החיסרון הגדול: הקול ובעצם הכל ישמע רפטטיבי חסר דינמיקה וכל גיוון. כדי לעקוף בעיה זו המעבד יעמיס אפקטים שיטשטשו וישנו את גוון הדגימות, לעיתים עד כדי שהאוזן הממוצעת תתקשה להאמין שמדובר בקול אנושי. בשיטה זו משתמשים רבים המייצרים מוזיקה ווקאלית שלא מתוך תפיסה אומנותית, כי אם בשביל לקצר תהליכים ולחסוך בעלויות.