שלושת השבועות דוהרים לעברנו ואיתם גם הדעיכה בכמות השירים החדשים. האמנים צופים וייתכן שאף בצדק שהוצאת שירים חדשים כעת זמן קצר לפני ההפסקה של שלושת השבועות יכולה לפגוע בתפוצת השירים. כולי תקווה שאחרי ט' באב נקבל זרם משמעותי של מוזיקה חדשה ואיכותית.
ובעת ההיא: דואט או סתם חיבור?
הסינגל החדש של הזמרים אברהם פריד, אלי מרקוס והמלחין האגדי יוסי גרין, מוצג כדואט בין שני הראשונים בלחנו של האחרון, אך בצורה מוזרה קולו של פריד נשמע לראשונה רק אחרי יותר משלוש דקות (מתוך 5:44 דקות). כל מי שהאזין לשיר צריך לחכות בסבלנות יותר מחצי שיר כדי סוף סוף לשמוע את קולו את כוכב הזמר החסידי הגדול וזהו חוסר הבנה של ההפקה במובן הגדרת המילה 'דואט' שאמור לתת למאזינים כבר משלב ראשוני מאד את התחושה ששניים חברים פה יחד לדבר הזה.
אם מפרקים את העוגה למרכיביה, היא בהחלט נחמדה. כדרכו פעמים רבות, גרין שחוזר לעבוד עם אברהם פריד באופן רשמי אחרי עשור של הפסקה, יצר לחן שדורש האזנה כמה פעמים כדי לרדת לעומקו ואז הוא בהחלט נשמע בעל פוטנציאל להפוך ללהיט. מרקוס שר יפה, פריד שר יפה, גרין תורם את קולות הרקע וגם קטע שירה משלו שחובבי הז'אנר יצרכו בהתלהבות והעיבוד של אברומי ברקו משלב מעט אלקטרוניקה במוזיקה אקוסטית בתמהיל מוצלח ונעים לאוזן.
לא יודע אם מדובר בלהיט הכי גדול ששמענו מכל אחד ממרכיבי 'ובעת ההיא', אבל בהחלט מדובר בשיר ראוי, סנונית ראשונה מתוך שיתוף פעולה שחובבי המוזיקה החסידית חיכו לו שנים, מאז הימים הגדולים של פריד וגרין. כולי תקווה שהשניים יצליחו לשחזר ולו אחוז קטן מהצלחת העבר ומהחומרים המשובחים שהשניים העשירו בהם את המוזיקה החסידית לדורות ארוכים.
אנסמבל יעלה מלהיבים - "כימי הנעורים"
הסינגל קליפ החדש של אנסמבל יעלה על חמשת חבריו, הוא אחד הדברים היותר צבעוניים ומקפיצים ששמעתי בזמן האחרון במוזיקה היהודית. השיר "כימי הנעורים" שכתב רבי יהודה הלוי לפני כאלף שנה, זוכה ללחן חדש של חברי האנסמבל ולביצוע שמשלב דבקה דרוזית, אווירה בדואית ולסיום גם השפעות מרוקאיות.
יש משהו כיפי בשילוב של מוזיקה מזרחית אתנית עם חשיבה נכונה ומערבית על השימוש בבס חשמלי (באדיבות המעבד ינקל'ה סגל מי שעבד בעבר עם עידן רייכל ואמנים רבים מהשורה הראשונה בישראל).
השירה של הסולן אלירן מזוז, אמן ויוצר שיוצר גם חומרים מקוריים משלו, מלאת התלהבות והקליפ הייחודי בעל האווירה מוסיף אף הוא נופך לשיר שהוא חלק מאלבום הבכורה שבדרך של האנסמבל.
איש קטן עם שיגעון גדלות?
אם אתה אוהבים דברים קצת משוגעים מוזיקלית, הסינגל קליפ החדש של בני וילנר הוא אחד הדברים היותר מופרעים מוזיקלית שיצאו בשנה האחרונה, את השיר כתב והלחין וילנר כשהיה בעת נהיגה על רכבו ולא מול הקלידים עליהם הוא רגיל לשבת ולהלחין. העובדה שלא היה מול כלי הנגינה הרגיל שלו, סייעה לו ליצור ללא כל המסגרות הרגילות שלו ולהגיע לתוצאה הייחודית שלפניכם.
מילות השיר מלאות קסם ועוסקות בגאווה וביכולת להתפלל ולקבל את הברכה רק לאחר ההבנה ש"נגמר" המקום בו אנו יכולים לעשות הכל בעצמנו וברוח ימי התקופה שהזכירה לנו עם המסכות שלה, שאנו רק אנשים קטנים עם שיגעון גדלות, שלא אנו שולטים במציאות אלא הכל מלמעלה: "איש קטן עם שיגעון גדלות מזל ששמת לו על העיניים, מסכה שלא יוכל לראות. כשהוא יבין שנגמר לו, אולי אז תפתח לו את אוצרך הטוב".
לצורך הנגינה המורכבת במיוחד, על שלל המקצבים של השיר הנעים על ציר הלטין-ג'ז, גייס וילנר את נגן הבס הוירטואוז ליאור עוזרי ונגנים נוספים שמשתתפים בשיגעון הגדלות המוזיקלי הזה שבאופן מוזר מצליח לשדר גם פשטות וענווה והבנה שיש לנו בהחלט מסכה על העיניים כשבינתיים האוזניים שלנו עושות הרבה כיף.
להערות הארות וסרטונים של תנועות ריקוד בדואיות פנו במייל: nl@kikar.co.il