'שבלוני ולא מעיף את הסכך': 'המבקר' בביקורת סינגלים

לא ייאמן, אבל ממש חיכיתי כל השבוע לטור ביקורת הסינגלים שלי, הטור הראשון בשבוע שעבר גרר תגובות רבות ואני יותר משמח לספר לכם גם השבוע מה חשבתי על הסינגלים החדשים.

מנחם ויינשטיין - מי אדיר

אחרי מנחם ויינשטיין אני עוקב כבר כמה שנים מאז שמעתיו לראשונה באלבום המחווה לזכרו של הזמר והיוצר האגדי משה יס ע"ה. ויינשטיין מעורב בהפקות רבות הן כזמר והן כבמאי וידאו מצליח. לדעתי, הבחור לא מקבל מספיק מקום כזמר אולי גם בשל העובדה שאלבומו היחיד היה אלבום היפ-הופ באנגלית ("השליח") שיצא באופן חצי רשמי בלבד. אלא שויינשטיין הוא בעל יכולת ווקאלית משובחת אותה הפגין בכמה מהסינגלים האחרונים שלו באחד מהם הוא התארח באלבומו של ניסים בלאק ובהפקות יוקרתיות נוספות.

השיר החדש שלו "מי אדיר", הוא לחן משותף שלו עם המפיק הישראלי-אמריקאי רולי אזרחי. כשעל העיבוד המוזיקלי אחראי ולאד אורצ'חובסקי שעובד מידי פעם כמעבד גם בהפקות של יאן פרייטור.

קולו המצוין של ויינשטיין מלטף ברגעים מסוימים אך הוא יודע גם ללחוץ ולתת את הצרידות האהובה עליי ברגעים מסוימים. לא יודע אם השיר יהפוך לשיר חופות פופולרי, אך הוא בהחלט שווה האזנה.

יהושע לימוני - "770"

אני אוהב שירי מסע, יש בהם קסם וסיפור ואת זה בדיוק עושה הזמר והיוצר המשובח יהושע לימוני בסינגל החדש שלו "770" שמספר את המסע שלו יחד עם משפחתו לקברו של הרבי מליובאוויטש.

לימוני מתאר בשיר שכתב והלחין במהלך המסע, כיצד חלה מיד לאחר הגעתם לניו יורק והרגשות שהתעוררו בו במהלך הביקור כולו. לימוני הוא מספר סיפורים מוזיקליים מצוין וקולו הנעים והשלווה שהוא משרה הם תענוג למאזין.

לימוני פרץ בשנה האחרונה לתודעה עם הלהיט "חבלי משיח" וזכה להשמעות רבות בכלי התקשורת השונים, גם עם שירים נוספים מאלבומו המצוין "מתפוצץ". אם עדיין לא הכרתם את היוצר הזה פרגנו לעצמכם וחפשו את שיריו הנפלאים ברשת (אל תפספסו את "אבא").

המכביטס - כתר מלוכה

כפי שכתבתי בטור שבוע שעבר, קאברים הם נקודה כואבת. אמנים רבים מנסים את מזלם על גבי הלהיטים הטריים של האמנים המצליחים. כשישי ריבו מוביל את רשימת הזמרים להם עושים קאברים בשנים האחרונות. להיט הקורונה שלו "כתר מלוכה" זכה כבר לביצועים רבים רובם מוטב היה שלא היו מוקלטים כלל.

הביצוע של להקת הווקאל האמריקאית 'כתר מלוכה' מצליח לקחת את השיר למקום מרענן מבחינת האקורדים שנבחרו על ידי המעבד רוב דיאז. למרות החשש שלי גם המבטא נסבל יחסית כשחברי הלהקה מבינים ששירה בעברית דורשת הפקת שירה אחרת ואפילו רק על כך מגיע להם שאפו.

כחובב של מוזיקה ווקאלית, הביצוע של המכביטס, נהדר וכיפי כרגיל, עושה כבוד למקור ולא מתעלק עליו. המכביטס באופן כללי ביצעו עד היום באופן מובהק קאברים ולא חומרים מקוריים, ואני תוהה האם לא הגיע הזמן שהלהקה המצוינת הזו תפסע צעד קדימה ותתחיל ליצור גם חומרים מקוריים משלהם.

נשמחה - מחרוזת שמחה

אם כבר בקאברים עסקינן, אנו מוצפים בשנים האחרונות במחרוזות ריקודים בעיקר של להקות ענק מארה"ב שמתגאות בביצועים מרהיבים של עשרות כלים ומיטב הזמרים המוכרים. חלק מהביצועים אכן מעוררי השתאות וחלקם בזבוז זמן של המבצעים והצופים. מעטים מהביצועים, במיוחד אלו שמגיעים מארה"ב באמת מצליחים להכניס את המאזין לאווירה של שמחה וריקודים, רובם איטיים מידי והתחושה שאתה נמצא בהופעה ולא בחתונה..

להקת 'נשמחה' הישראלית עושים את זה שוב אחרי האלבום הראשון והמוצלח שלהם, עם מחרוזת מקפיצה במיוחד שפשוט תגרום לכם גם לפצוח בריקוד או לפחות תנועה על הכיסא עליו אתם רובצים מול המחשב. הסולן שמואל רקנטי הוא אולי עדיין לא הזמר הכי מפורסם ששמעתם מעודכם, אבל האנרגיות שלו מגיעות כנראה מהמקום הנכון ולכן מורגשות בכל צליל בשירתו.

במקום להכביר במילים לחצו על הפליי וצאו במחול של שמחה.

להערות הארות ודיונים על ציורים אימפרסיונסטיים: nl@kikar.co.il