אחרי עשור של כתיבת ביקורות מוזיקה על אלבומים מלאים בלבד, גם אני מבין שאני צריך לעשות שינוי ולהתחיל לכתוב ביקורות גם על סינגלים. עולם המוזיקה השתנה רבות בעשור האחרון. אמנם עדיין ישנם אלבומים, ואני כמובן אשמח לכתוב עליהם, אבל עיקר הפעילות המוזיקלית עברה לעולם הסינגלים.
ישנם אמנים שמוציאים סינגלים באופן קבוע והאלבום משמש אצלם רק כסיכום תקופה. אני עדיין סבור שלאלבום ישנה חשיבות גדולה והוא נותן פרספקטיבה רחבה יותר על פועלו המוזיקלי של הזמר, אך בהחלט הגיע הזמן שאתייחס בהרחבה גם לסינגלים וליוצריהם.
הטור יצא בינתיים במתכונת שבועית, אבל אני לא מבטיח שתמיד אצליח להתאפק ולהמתין שבוע שלם ולא להעלות באמצע טור ביקורת נוסף.
ניסים בלאק מביא את 'סוני' למוזיקה היהודית
הראפר החרדי הבינלאומי נמצא בתקופה פוריה במיוחד. הוא הוציא בחצי השנה האחרונה אלבום שכוון יותר למאזיני המוזיקה היהודית - "גיבור" והצליח עם להיט הענק ההומוריסטי שלו "Mothaland Bounce" שפונה יותר לקהל הבינלאומי, שהגיע תוך כשלושה חודשים וחצי לארבע מיליון צפיות ביוטיוב עם המשפט הבלתי נשכח "אני הסיוט הכי גדול של היטלר" בשל היותו גם שחור וגם יהודי. כעת יוצא בלאק עם הפקה נוספת אף היא מכוונת יותר לקהל הבינלאומי שלו - "WIN" -"ניצחון".
בניגוד לקליפ הקודם שלו, שהיה מלא חיוך ועם פזמון קליט במיוחד, הפעם מדובר בשיר כבד הרבה יותר מבחינת התוכן. העוצמה של האדירה של השיר מתבטאת בעיקר בקליפ הקולנועי המרהיב במיוחד שמצורף אליו. אחד הקליפים היותר מושקעים שראינו אי פעם במוזיקה היהודית. בלאק מגלם בקליפ את דמותו של הלוחם שמנסה להגיע אל "שערי הקדושה" ונאבק ביצר הרע שמנסה למנוע ממנו את הכניסה אליהם. לקליפ המדהים שצולם בישראל אחראי בלאק יחד עם הבמאי החרדי לירון אפוטה, שמפתיע ומראה יכולות הוליוודיות מהשורה הראשונה.
אינני חובב גדול של מוזיקת ראפ, אבל בלאק הצליח בכמה מלהיטיו האחרונים להכניס הרבה מלודיה אל השירים דבר שהיה חסר לי בעבר מאד בהיפ-הופ. גם הפעם ישנה מנגינה לשיר, אם כי פחות חשתי שהיא זו שתופסת אותי אל מול הקליפ שהוא למעשה מרגיש כמו החלק העיקרי של היצירה והתחושה היא שבלאק יכל לבחור כל מנגינה (או בלעדיה) ועדיין הקליפ היה זה שתופס את תשומת הלב.
על המוזיקה של בלאק אחראי כרגיל, המפיק המוזיקלי שלו יוסף בראון, גם הוא גר צדק, שהפעם כתב לגמרי "מוזיקה לסרטים" שתתאים לקליפ הייחודי.
איתן כ"ץ מרגש בשירו החדש: "שוועתינו"
הזמר והיוצר איתן כ"ץ הוא איש של הרבה נשמה ורגש וזה תמיד הדבר הראשון שתרגישו בכל שיר שלו. הסינגל החדש שלו אף הוא טבול ברגש עד לכל צליל קטן שבו. הלחן של כ"ץ עצמו נפתח בקולו ה"פריך" של כ"ץ שמזיז כל חלק בנשמת המאזין.
הפעם הלך כ"ץ על עיבוד מתוזמר כשהוא עובד עליו יחד עם נגן כלי הנשיפה, ג'סטין מולנס, שלו זו לדעתי הפעם הראשונה בעבודה על מוזיקה יהודית. התוצאה בהחלט מלטפת ונעימה להאזנה, אם כי אין בשיר בשורה מיוחדת מבחינתו של כ"ץ. האם זה מספיק? כנראה שזה לא 'למענך' הבא או 'כי קרוב', אבל עדיין נהניתי להאזין לו.
אברומי ויינברג בשיר לכבוד התורה?
שירו החדש של הזמר והיוצר אברומי ויינברג שנמצא בדרכו לאלבום שני, מספר את סיפורו של ילד שמקבל את החומש בפעם הראשונה וכולו נרגש. ויינברג הוא יוצר נהדר שמצליח לעשות מוזיקה יהודית מקורית משובחת שבהחלט גורמת למאזין להאזין בצורה מעמיקה יותר. השאלה העולה, האם החלטתו לכתוב שיר בלשון נקבה מכוונת ונכונה.
אני בעד האזנה מעמיקה, אני בעד שהמאזין יסתכל על התמונה הרחבה, ולא ישפוט שיר מהאזנה שטחית ורדודה, אבל אני יכול להבין את אלו שטוענים כי הבחירה של אמנים לכתוב שיר בלשון נקבה שיכול להישמע לעתים כשיר אהבה בעייתי, אם לא מאזינים לו לעומק, היא משחק מסוכן. המבקרים טוענים כי ויינברג מנסה להגיע לקהלים רחבים יותר אותם הוא "מבלבל" באמצעות המשמעות הכפולה, דבר שלטענתם מכניס למוזיקה היהודית שירים ואווירה בעייתית.
חובה לציין, שלאורך כל ההיסטוריה כתבו משוררי עמנו את שירתם גם בלשון נקבה כשהם מתארים את אהבת הקב"ה לעם ישראל או את אהבת התורה. ייתכן והנקודה היא האמון שהמאזינים צריכים לרכוש לכותב כדי לדעת שפיו וליבו שווים וכי הוא באמת מכוון רק למקום התורני. ואכן מי שיאזין למגוון יצירותיו של ויינברג יבין מיד כי הוא אכן יוצר חרדי ששיריו מלאי תוכן יהודי אמיתי.
מבחינה מוזיקלית, שיתוף הפעולה של ויינברג שכתב והלחין עם המעבד אהר'לה נחשוני, מצוין ומלא חן והשיר של ויינברג מעורר בי כבר את החשק לקבל את האלבום המלא שמחכה לנו.
מאיר ישראל מחדש את הלהיט של עדי רן - אתה קדוש
נושא הקאברים תמיד מעורר אצלי תהייה, ישנם כאלו שכל מטרתם הוא לדבוק בהצלחה קיימת וכך אנו מוצאים עשרות ביצועים ל"הלב שלי", "אחכה לך" ו"כתר מלוכה" רובם מיותרים כמו ציפורן חודרנית בשני הרגליים, שמשהו החליט גם לדפוק עליה עם פטיש של שניצלים...
ישנם כאלה, שמתאהבים בשיר ורוצים לקחת אותו למקום שלהם, אלו המעטים והנדירים. ניתן לראות זאת בבחירת השירים. אמנים אלו בוחרים בדרך כלל שיר שהוא כבר מזמן לא בראש רשימת ההשמעות והם משתדלים גם לתת לו עיבוד מחודש לגמרי שישמע אחרת לחלוטין מהמקור. כאמור, אלו הם הבודדים ורוב הקאברים שאני מקבל הם פשוט זבל טהור שלא ראוי להשמעה ורק מעורר בוז כלפי האמן חסר המקוריות.
השבוע שמחתי לקבל קאבר מרענן, ביצוע של הזמר מאיר ישראל ללהיט הישן של עדי רן "אתה קדוש". השיר בן היותר מעשרים שנה, זכה במהלך השנים ללא מעט ביצועים וחידושים, חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות, וחלקם רק פחות. הביצוע המחודש של מאיר ישראל מעניק את הכבוד הראוי לשירו המדהים של רן, אחד השירים שמעבירים בצורה הטובה ביותר את התחושה של תנועת התשובה, ועושה את זה בצורה שגרמה לי לשמוע אותו ברמה מסוימת כאילו מדובר בשיר חדש.
מאיר ישראל, גייס למלאכת העיבוד המוזיקלי את אבי טל המצוין, שבנה לשיר עיבוד רוק-פופ נעים שלוקח את השיר ישירות אל 2020. מאיר ישראל הוכיח כבר בשיריו הקודמים כי הוא יודע גם לבצע חומרים מקוריים משלו, כך שהקאבר החדש הוא רק נדבך נוסף ביצירה שלו שעדיין בתחילת דרכה.
אריה ברונר - "תהיה טוב, יהיה טוב"
אין ספק שאריה ברונר, הוא אחד מעמודי התווך של המוזיקה החסידית. הוא מוזיקאי נהדר שרבים משיריו עדיין מושרים שנים אחרי שיצאו. ימי הקורונה הביאו אותו הפעם גם לכתוב ולהלחין מילים מקוריות בהשראת מסכת אבות.
המילים יפות ומעוררות מחשבה, ובהחלט כיף לשמוע שוב את הפן הזה של ברונר ביצירה. מבחינת ההפקה זה מרגיש עדיין כמו סקיצה. למרות שבקליפ הוא מראה כביכול גיטרה חשמלית ותופים (צילומים מהפקות אחרות לחדי העין והאוזן), בסאונד זה נשמע לגמרי כמו אורגן בלבד.
השיר עצמו מצוין, וקצת חבל לי שמבחינת ההפקה הוא עדיין לא ברמה הגבוהה ביותר. אני בטוח שאתגרי הזמן פגעו ביכולת ההפקה של ברונר ולא נותר לי אלא לקוות שהשיר הנהדר הזה יופק שוב בצורה מוקפדת יותר. למרות הביקורת שלי על הסאונד וההפקה, עדיין נהניתי לשמוע את השיר שהזכיר לי למה אני אוהב כל כך את המוזיקה של ברונר.
להערות, הארות ומתכונים לעוגות גבינה: nl@kikar.co.il