תמיד ידענו שלרקוד על שתי חתונות זה דבר בלתי אפשרי. האם יעקב שוואקי מצליח לעשות את הבלתי אפשרי? או שמא בכלל מדובר בחתונה אחת? אלבומו החדש של שוואקי "אלו היו הימים 2", האלבום השני בסדרת מחרוזות להיטי העבר של המוזיקה החסידית לוקח את שוואקי שוב למחוזות בהן הוא פרח לפני 20 שנה עת פרץ עם אלבומו הראשון "שמעתי".
שוואקי שהפך בשנים האחרונות למכונת להיטי פופ אלקטרוני, כשהוא כמעט ונוטש לחלוטין את השירה החסידית שאפיינה אותו כל כך בעבר מראה באלבום החדש שהוא בהחלט זוכר איך לשיר מוזיקה חסידית ואפילו עושה את זה יותר טוב ממה שעשה את זה בעבר כשחבש את כובע הזמר החסידי.
האלבום אותו הפיק שוואקי יחד עם חברו בשנים האחרונות המלחין איצי וואלדנר, מכיל 5 מחרוזות שונות, ארבע של מוזיקה חסידית ואילו האחרונה, רצועת הבונוס של האלבום הוקדשה לשירים ישראליים שנכתבו ברוח היהדות.
האלבום נפתח במחרוזת הקומזיץ באורך של כמעט 18 דקות, עם מיטב להיטי העבר ובעיבודו של יהודה גלילי. שוואקי חוזר ללהיטי העבר הרחוק, דוגמת 'אבינו אב הרחמן' של חיים בנט, 'בלבבי' ו'מודה אני' של ר' שמואל ברזיל מ'רגש', לצד שירים חדשים יותר, כגון, 'למענך' של איתן כץ שעטוף בשירים של קרליבך ובני הרשקוביץ ז"ל וברוך צ'ייט יבלט"א ואפילו שני שירים של שוואקי עצמו. בחירת השירים מצוינת וניכר מכל שניה שלשוואקי היה כיף להקליט את האלבום הזה. הוא שר בצורה משוחררת יותר, מבלי ללחוץ בקולו שלא לצורך. המחרוזת כמו שאר המחרוזות באלבום בנויה בצורה משוחררת למדי כשאת הקשר בין השירים שלעתים מבוצעים במקצבים שונים לגמרי מחבר העיבוד המוזיקלי.
האזינו לטעימה ממחרוזת הקומזיץ:
המחרוזת השניה באלבום כולה מוקדשת למי ששוואקי מכריז עליו כהשפעה הגדולה ביותר עליו - אברהם פריד. שוואקי כתב הקדשה ארוכה ומשתפכת לזמר שעליו גדל כבר כילד חובב מוזיקה. המחרוזת באורך 15:30 דקות מכילה 11 משיריו של פריד (בכיכובו של יוסי גרין האגדי ברובם) במהלך הקריירה הארוכה בתוספת כמה פתיחים של שירים אחרים שחובביו הגדולים של פריד יזהו ויהנו. על העיבוד השובב והמוצלח אחראי המנהל המוזיקלי של שוואקי, הפסנתרן רפי גריידי.
בכל האלבום השתדל שוואקי להביא בעטיפה את הקרדיטים למלחינים ולכותבים דבר נאה מאד בעיניי המלמד על כבוד ליוצרים וליצירה, אם כי נפלו כמה טעויות חלקן מביכות למדי, כשהגדולה שבהן היא במחרוזת שירי פריד שם נרשם כי כותב השיר "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" הוא הפייטן הגדול והנודע אשר מזרחי ז"ל... מקור הטעות ככל הנראה היא העובדה שפריד ביצע באותו אלבום את "חביבי" בלחנו של יוסי גרין, אותו באמת כתב מזרחי שלו היה רואה שמייחסים לו את הטקסט העילג של "שישו ושמחו" היה מתחבא מהבושה.
המחרוזת השלישית באלבום באורך 12 דקות, מוקדשת כולה לניגוני חב"ד בעיבודו של אברומי ברקו. גם פה נעשה שימוש (אם כי מינורי יותר) בקטעי המעבר המוזיקליים ברמיזות לשירים נוספים.
המחרוזת הרביעית בת ה-17 דקות, מוקדשת כולה לשירים באנגלית. בספרי על תולדות המוזיקה היהודית שיצא אי"ה בעתיד הלא רחוק, אני מעלה את הנקודה המעניינת כיצד באנגלית הפכו השירים שנכתבו במהלך השנים למוזיקה חסידית על כל ענייניה למרות שמדובר בכתיבה מקורית לחלוטין. זאת אל מול העברית שם שירים מקוריים התקבלו הרבה פחות. המחרוזת הזו של שוואקי ממחישה זאת בצורה מוחשית. שוואקי בחר משיריהם של אייבי רוטנברג, מרדכי בן דוד (פריד קיבל כבר כמה שירים כאלה במחרוזת הפריד של האלבום), ירחמיאל ביגון וגם שלושה שביצע בעצמו במהלך השנים.
את האלבום חותמת רצועת בונוס של 11 דקות, אותה פחות תמצאו בחנויות הפונות לחסידי סאטמר... מחרוזת להיטים ישראליים ישנים דוגמת "ירושלים של זהב", "חי" ועוד. בחירת השירים לא תמיד ברורה לישראלים שבינינו, אך ככל הנראה השירים האלה נותנים לשוואקי את התחושה של החיבור לישראליות ולמוזיקה שלה. על העיבוד וההפקה המוזיקלית הופקד הפעם רביד קשתי. בסופו של דבר, שוואקי יודע לשיר בעברית יותר טוב מרוב זמרי המוזיקה החסידית בארה"ב שמרסקים את שיניהם (ואת האוזניים שלנו) בניסיון לשיר בעברית וזה בהחלט עובר נחמד.
לסיכום, "אלו היו הימים 2" הוא אלבום של יותר משעה (נקודה ראויה לציון בפני עצמה) של קורת רוח - עיבודים איכותיים ובחירת שירים מהנה. העובדה שלשוואקי היה כיף ליצור את האלבום הזה מורגשת בכל שנייה בו, וכשלאמן כיף ליצור כיף גם לשמוע את זה. אני כולי תקווה שגם המאזינים הצעירים יתחברו לשירים שהיו פס הקול של מאזיני המוזיקה החסידית ב-40 השנים האחרונות ואולי אפילו יחפשו את הביצועים והאלבומים המקוריים כדי להאזין להם ולהתרגש.