לעשות קאברים בצורה אמנותית שתיתן למנגינות המוכרות זווית חדשה, כזו שתבהיר למה למען השם החליט האמן שישנה סיבה כלשהיא להשקיע זמן ועבודה בהקלטה והפקה מחודשת של השירים, זה לא דבר פשוט כלל וכלל. במקרים רבים הקאבר הוא רק ניסיון להיתפס בתהילת הזמר המבצע המקורי מבלי יומרות אמנותיות ובמקרים אלו חסכו מעצמכם את המאמץ והעצבים ופשוט אל תאזינו לזה. במקרים מועטים מצליח הקאבר לעניין את המאזינים ואפילו במקרים נדירים לעלות על ביצוע המקור.
להקת 'המושב' של יהודה סולומון ודוד סווירסקי, עשתה את זה כבר פעם אחת עם האלבום "שבת 1" לפני כארבע שנים ועכשיו מצליחים הצמד המוכשר לעשות את זה שוב עם אלבום בעל שם מקורי במיוחד – "שבת 2" ובו שירים חדשים וישנים המבוצעים בצורה מעניינת ומוצלחת יחד עם חברים מהשורה הראשונה של המוזיקה היהודית כמו זוכה פרס האמי סי לנזבאום והאח נוח סולומון שניהם חברי להקת "סולפרם", והזמרים אלכס קלייר ושלמה כ"ץ שהצטרפו בשירה.
יצוין, כי רוב השירים המבוצעים באלבום אינם מוכרים והייתי שמח לקבל יותר מידע על המלחינים והמשתתפים דבר שאינו מופיע ברשת בצורה ברורה.
בדומה לאלבום הקודם, ובשונה מאלבומיהם הבינלאומיים של הלהקה המצליחה, גם הפעם שומרים חברי הלהקה על המבטא הישראלי של האלבום שכולו מוקדש למילים מתוך תפילות וזמירות השבת. השירה ה"ישראלית" ככל הנראה מחברת את חברי הלהקה ילידי מושב מבוא מודיעים בישראל אל שולחן השבת שלהם.
הסגנון המוזיקלי ברובו אקוסטי ונע על התפר שבין פולק לנגיעות ים תיכוניות ואפילו תימניות ועם הרבה קולות רקע הרמוניים שהופכים את ההאזנה לכיפית הרבה יותר. למרות שבאלבומים הבינלאומיים שלהם בדרך כלל מעורבים בהפקה מפיקי מוזיקה מהשורה הראשונה בעולם, בדומה לאלבום השבת הקודם של הלהקה גם הפעם ההפקה המוזיקלית היא של חברי הלהקה עצמם והאלבום הוא סוג של יצירה מאד אישית ומאד פנימית של סווירסקי נגן הגיטרות ושאר כלי המיתר וסלומון הזמר בעל הקול הערב ומרובה הגוונים.
האלבום ניתן לרכישה ברשת וסביר להניח שלא יגיע לישראל בגרסת פלסטיק קשיחה אך הוא ניתן להורדה בגרסה דיגיטלית ברשת בצורה קלה ונגישה כמו גם דרך שירות הספוטיפיי שהגיע לישראל לאחרונה.
ללהקת המושב יש כבר רזומה מפואר של 10 אלבומים וזהו האלבום ה-11, גם מי שלא חובב של אלבומי האנגלית של הלהקה ימצא הנאה בביצועים הישראליים להפליא של האלבום החדש ואלו שעוקבים אחרי המושב כבר יותר מ-20 שנה ישאבו הנאה כפולה מהאלבום הקליל מחד, אך בעל הערך האמנותי המעניין מאידך.
