נדיר הרגע בו אני שומע אלבום שאני חש שהוא מדויק, שכל מרכיב בו מצוי במינון הנכון, שכל השירים שנמצאים בו אכן מתאימים וברמה אחידה. פעמים רבות התחושה היא שהאמן נתקע עם 6-7 שירים וכדי לעבות את האלבום הוא מוסיף עוד כמה רצועות בינוניות ומטה שלעתים גוררות את האלבום כולו למטה.
לפני כעשור שמעתי משפט חכם במהלך קורס סאונד - "התוצאה לעולם לא תהיה טובה יותר מהחוליה הכי חלשה בשרשרת". נכון שבאלבומי מוזיקה ניתן להסתכל על כל שיר בנפרד וליהנות לעתים גם מהשיר היחיד באלבום שאכן שווה אזכור, אך כשמשהו מצליח להגיע למצב בו השיר הכי חלש באלבום הוא פשוט כיף להאזנה זה ראוי לציון.
איל כהן נכנס לתודעה המוזיקלית עם ביצוע סוער במיוחד ל"שיר יפני" של אריאל זילבר בתכנית "דה וויס" בה בחר לעבוד עם אביב גפן כשהוא מקפיד שלא לשמוע שירת נשים ואף עזב את הבמה כאשר אישה שרה. החיבור בין גפן החילוני המוצהר ל"מתנחל מכפר תפוח" אולי היה נראה קסום בתחילה אך לא היה הצלחה גדולה בעיניו של כהן שמאס בהמשך באור הזרקורים והחליט כאילו להתחיל מההתחלה, דבר אותו הוא גם מביע בשיר הפתיחה של האלבום "עוזב את הרקיע".
אלבומו החדש "תילחם בזמן" מרגיש נכון ונוגע בדיוק היכן שצריך לגעת. כתיבתו ולחניו של כהן מרגשים ומעוררים תחושת כנות ומבט בגובה העיניים.
ההפקה המוזיקלית של יהוא ירון מגוונת ונשמעת פשוט מעולה באמצעותם של מיטב הנגנים בסצנה כשכהן עצמו אחראי לנגינת הפסנתר הרגישה של האלבום. השירים נעים בין רוק, בלוז נשמה, פולק ועוד כשקולו הגרוני והמרגש של כהן הוא המנוע של האלבום כשהוא נע בחינניות בין שירים מלאי עצב ועומק לשירים סוערים יותר ואפילו הומוריסטיים כמו השיר שחותם את האלבום - "במקום", שיר פולק משעשע ומלא מסר חשוב.
שיר הנושא של האלבום "אל תילחם בזמן" הוא דואט מעניין בו מתארח הזמר הישראלי חמי רודנר כשמילות השיר מתייחסות למשל המערה המפורסם של הפילוסוף היווני אפלטון, השיר עוסק בדברי החכם שמגיע ומציב את האמת מול אלו שלא רואים אותה עדיין ומספר להם על העולם מחוץ למערה אליו לא נחשפו מעולם. השיר נפתח בנגינת הפסנתר הנוגה של כהן ושירתו הצרודה והרוקיסטית של רודנר משתלבת בסדר גמור עם קולו של כהן, אם כי לא מדובר בדואט מחויב המציאות.
אחד השירים היפים באלבום הוא "אסירי תקווה" שיר מלא צניעות, חום ונשמה שניתן לשמוע בקולו של כהן שמרחף לגבהים את העיניים העצומות, אך גם את החיוך שמשלב בין התקווה והאמונה לבין הקשיים כשנגיעות העוד של יניב טייכמן המצוין פשוט מזיזות את הלב.
שיר מיוחד נוסף הוא "אסתר" בלדת רוק בועטת שמתכתבת עם דמותה של אסתר המלכה מזווית אחרת. המוזיקה נעה בין רוק למוזיקת טוויסט כשקולו של כהן מלא בדרמה והוא פשוט מביע את המילים בצורה של משחק מלאת הגשה.
לסיכום מדובר באלבום אחד הטובים ששמעתי בתקופה האחרונה ושמעתי לא מעט. חיכינו לא מעט לאלבום המלא אך כהן בהחלט יודע את העבודה כזמר וככותב. רוצו לשמוע.