השבת ציינה חסידות חב"ד (שלא לומר היהדות כולה) 22 שנים לפטירתו של הרבי מליובאוויטש. בנוסף למאות הספרים, החידושים, התורות ומכתבי ההוראות, השאיר הרבי ניגונים מופלאים שלימד במהלך שנות נשיאותו, ומושרים ומנוגנים בנוסף לניגונים האחרים בחסידות.
במילים אחרות, אם ה''מסנגדים" (המתנגדים לחסידות בעגה חסידית), התנגדו לקבל תורות של הרבי והחסידות, הגיעו הניגונים ונכנסו דרך החלון עמוק לתוך ההווי הליטאי, כשבכל חתונה ליטאית, ניתן לשמוע כמה וכמה ניגונים חסידיים מאדמו"רי חב"ד בכלל, והרבי מליובאוויטש בפרט.
את רוב הניגונים לימד הרבי בהתוועדויות (פארבריינגען) חגי תשרי וליל הסדר. ניגונים נשכחים מהעבר שהרבי הנחיל מחדש לכלל החסידים.
ליקטנו את 10 הניגונים המוכרים ביותר לאלה שאינם נמנים על ציבור חסידי חב"ד. במקור, לכל ניגון שלימד הרבי קיים הסבר מפורט, ארוך ומנומק לזמן שלימד את הניגון עם כל המשמעות הרוחנית של הזמן והמקום, אך כאן הבאנו את רק הגרסה הקצרה.
מאות רבות של ניגונים הולחנו ונלמדו על ידי אדמו"רי חב"ד וזקני החסידים לדורותיהם, אך ללא ספק, האיש שעל שמו אפשר לחתום את ההיכרות של הציבור הכללי עם ניגוני חב"ד הוא - אברהם פריד שהנגיש את הניגונים בעיבודים וביצועים חדשניים ומחודשים בשונה ממה שהיה לפני כן עם התקליטורים המיושנים של מקהלת חסידי חב"ד.
1. "צמאה לך נפשי" - שקט
הניגון המפורסם ביותר בציבור הכללי הוא ניגון ''צמאה לך נפשי'' מתוך פרק ס''ג בתהילים שלימד הרבי בשנת תשט''ז (1954). ברוב הפעמים במהלך ההתוועדויות, ניגן הרבי לבדו את הפסוקים עצמם והחסידים הנוכחים במקום המשיכו את הניגון ללא הפסוקים. הנה הביצוע של הרבי עצמו עם החסידים מתוך אלבום ניחוח (מקהלת חסידי חב"ד).
2. "צמאה לך נפשי" - קצבי
ניגון שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת תשי''ח (1957) שמבוסס גם הוא על פרק ס''ג בתהילים, אבל משולבות בו מילים ברוסית והוא קצבי בשונה מהניגון הראשון לעיל. הניגון שלימד הרבי הוא בעצם סיפור על כפרי נבער בשם מרקו שמגיע לשוק רק כדי לעשות בלאגן, לא קונה ולא מוכר - בדיוק כמו היצר הרע.
3. "אנעים זמירות"
בשמחת תורה בשנת תשכ"ב (1961), סיפר הרבי על חסיד שהתפלל בבית הכנסת ביום כיפור, ומרוב דביקותו והתלהבותו, לא הבחין כי הצום הסתיים. כאשר הגיעו מתפללים לבית-הכנסת בבוקר למחרת, הם מצאו את החסיד כשהוא רוקד סביב עמוד התפילה, והוא שר את המילים "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג; נפשי חמדה בצל ידך, לדעת כל רז סודך". ואת הניגון של אותו חסיד, לימד הרבי.
הביצוע היפהפה של מרדכי בן דוד:
4. "אתה בחרתנו"
את הניגון הזה לימד הרבי בשמחת תורה של שנת תשכ''א (1960). מילות הניגון לקוחות מתוך תפילות לשלוש רגלים, ובבתי כנסת חב"דיים מנגנים את הניגון במהלך התפילה מידי חג.
5. "אסדר לסעודתא" - פיוט לשבת
בדיוק לפני 60 שנה, בתשט''ז (1956)ב לימד הרבי את ניגון "אסדר לסעודתא". בחב"ד לא נוהגים לשיר זמירות שבת, אך בסידור יש פיוט / זימרה לכל סעודה שמחבר הסידור, האדמו"ר הזקן, הכניס לנוסח, והניגון שלימד הרבי שמקורו ככל הנראה בליטא או אוקראינה, מנוגן בכל בית חב"די בסעודת השבת בבוקר.
6. ניגון "שאמיל"
לפני עשרות שנים, חיו בהרי הקווקז שבטים פראיים ולהם מנהגי חזק בשם שאמיל. במשך זמן רב ניסה הצאר הרוסי לכבוש הרים אלו, אך ללא הצלחה. בסופו של דבר, הציע צבא הצאר לשבטים הקווקזיים בראשות שאמיל לקיים ''הסכם שלום''. אך כששאמיל התפתה וירד מן ההר, הוא נלקח מיד בשבי ונשלח לגלות. באותה גלות רחוקה, כך לפי מה שסיפר הרבי בשמחת תורה תשי''ט (1958), חיבר שאמיל את הניגון הזה, ובהמשך, גויר הניגון ונכנס לרפרטואר החב"די.
7. "והיא שעמדה"
הרבה הרבה לפני הלחן של יונתן רזאל, ליל הסדר החב"די אינו שלם בלי ניגון "והיא שעמדה" בלחן שלימד הרבי בשנת תשט''ו (1955) במהלך ליל הסדר ביום טוב שני.
8. "כי אנו עמך"
שמחת תורה תשכ"ד (1963) הייתה למעשה הפעם האחרונה בה לימד הרבי ניגון חדש. זה היה בשעות הבוקר של החג, והרבי לימד את החסידים שגדשו את בית המדרש הצמוד לבניין 770, לחן למילים "כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו" מתפילת יום כיפור.
אך זו לא הייתה הפעם הראשונה שהוצמד לחן למילים אלה. הפעם הקודמת היתה בשנת תשי"ז - 1956.
בשמחת תורה בשנת תשט''ז (1955), בשעה חמש לפנות בוקר, נכנס הרבי לבית המדרש בו עדיין התקיימו הקפות (כמיטב המסורת החב"דית), ולימד את ניגון "דרכיך אלוקינו" שמילותיו לקוחות מתוך תפילת ליל יום כיפור.
10. "הוא אלוקינו"
בשמחת תורה בשנת תשכ''ד (1963) לימד הרבי שני ניגונים ואמר שאינו יודע אם ימשיך ללמד ניגונים גם בשנה הבאה ולפיכך ילמד ניגון נוסף. הניגון הראשון הוא "כי אנו עמך", והשני הוא "הוא אלוקינו" אשר חובר על המילים הנאמרות בקדושת המוסף של שבת ויום טוב.
"הוא אלוקינו, הוא אבינו, הוא מלכנו, הוא מושיענו. הוא יושיענו ויגאלנו שנית בקרוב, וישמיענו ברחמיו לעיני כל חי לאמור: הן גאלתי אתכם אחרית כבראשית להיות לכם לאלוקים". את הניגון הזה שרים בבתי כנסת חב''ד מידי שבת וחג בתפילת מוסף.