11 שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה היוצאת חיות, התחילו בשעה זו (חמישי) את הדיון בעתירות המבקשות לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בהוצאה לנבצרות של ראש ממשלה רק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית. בדיון הדרמטי בהרכב מורחב ישתתפו 11 שופטים, בהם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. "כיכר השבת" מעביר את הדיון בשידור חי • צפו
עדכונים מהדיון
נציגו של רה"מ נתניהו פונה לשופטים ואמר: "במידה ותתערבו בחוק הנבצרות, המשמעות המיידית של זה, היא הדחת רה"מ על ידי בית המשפט".
עוד הוא אמר: "העותרים חפצים להותיר בחלל האוויר אופציה שלא הייתה קיימת, שהיא רמיסת מעמד הכנסת, אופציה של התנגשות חזיתית עם רצון הבוחר. דחיית החוק כמוה כביטול חוק יסוד. אין לכם סמכות לעשות זאת".
המשנה לנשיאה השופט פוגלמן השיב לו: "אדוני לא יכול לטעון שאין לנו סמכות. קודם אתה צריך להתייחס למשפט הפוזיטיבי".
נציגו של נתניהו השיב: "כפי שאני יודע, אין מדינה אחת בעולם שבה עובד ציבור יכול להוציא ראש ממשלה לנבצרות".
השופט ברק ארז עונה לו: "אבל אדוני רואה צל הרים כהרים. הרי מה מדובר - מדובר על הממשלה שתוציא, לא על היועמ"שית".
הנשיאה חיות התערבה אף היא ואמרה לנציגו של נתניהו: "החלומות של העותרים מתמזגים עם החרדות שלכם".
השופט גרוסקופף השיב גם הוא לטענות ואמר: "אנחנו אמורים לקבוע מתי יחול החוק, וזו שאלה של פרשנות, לא פסילה".
השופט עמית פונה במרומז לחברי הקואליציה ואומר, "החשש הוא כפי שאני רואה, הוא לא התנגדות של הקואליציה להחלפת רה"מ, אלא התנגדות של האופוזיציה שתצביע על כל דבר נגד, כפי שכבר ראינו שקרה גם קודם לכן.
הנשיא היוצאת חיות הגיבה לעו"ד ברט ואמרה: "אתה מנסה לומר שהדבר נוגע לעתיד של הממשלה מה שמובן מכך, זה שיש זהות אינטרסים בין המחוקקים לממשלה שרוצה לשמור על שלטונה שלא ייפגע".
תחילת הדיון - מי שמייצג את הכנסת הוא עו"ד יצחק ברט, שטען בדיוק כי החוק נוגע לעתיד הקקואליציה, ולכן אפשר לקרוא לו חוק פרסונלי - אך הוא ישפיע על כל חבר הממשלה במידה ויוציאו את נתניהו לנבצרות; "עתידו של רה"מ הוא פוליטי, גורלו הוא לא גורל של אדם אחד, הוא חבר כנסת וראש ממשלה והפגיעה בו תפגע בכל הקואליציה", הסביר ברט.
כשהשופטת שואלת אותו על ההצהרה המפורשת של נתניהו שאמר "אני נכנס לאירוע", האם זה מניע מספיק? ענה ברט, כי יש הש הבדל בין מניע לתכלית, וכאן המניע היה פנימי. ל
כזכור, לפני כחודשיים, בג"ץ הוציא צו על תנאי והורה למדינה לנמק מדוע לא לדחות את כניסתו לתוקף של החוק לכנסת הבאה. אז גם הודיעו השופטים על ההרכב המורחב שידון בחוק, שלטענתם חוקק באופן ברור עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו - ולכן קיים בו השלכה ישירה לגופו של אדם"
החוק, שחוקק בעצם בעקבות עתירה שקראה להוציא את נתניהו לנבצרות, מאפשר לו להפר את הסדר ניגוד העניינים שלפיו הוא מנוע מלעסוק בחקיקה המשפטית על רקע ההליכים שמתנהלים נגדו בבית המשפט.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, תקף הבוקר בחריפות את הדיון ואמר: "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט הוא הלכה למעשה דיון בביטול תוצאות הבחירות. אף שם מכובס אחר לא יסתיר את האמת הפשוטה הזו. משמעות דחיית תחולת חוק הנבצרות היא שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יוכל לקחת לעצמו יש מאין סמכויות שמעולם לא ניתנו לו, ולדון באפשרות ההזויה כשלעצמה להוציא ראש ממשלה לנבצרות".
"וכל זאת", טען שר המשפטים לוין, "בניגוד מוחלט לתוצאות הבחירות. העותרים מבקשים למעשה להדיח את ראש הממשלה נתניהו, כדי לשים סוף לשלטון הימין. נכשלו בקלפי, וכעת מבקשים לבטל את תוצאות הבחירות".
לסיכום הוא כתב: "תוצאת הדבר היא שבישראל לא תהיה יותר דמוקרטיה, אלא שלטון של אנשים ששמו עצמם מעל העם. מעל הכרעת הבוחר בקלפי. בית המשפט שוב מבקש להתערב בחוסר סמכות מוחלט בחוק יסוד. הוא שוב שם עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל החוק. זו לא דמוקרטיה".
עשרות מפגינים הגיעו כבר בשעות המוקדמות של הבוקר סמוך לביתו הפרטי של נתניהו, ברחוב עזה בירושלים, כדי להפגין לקראת הדיון הדרמטי בבג"ץ שיחל בשעה עשר בבוקר.
משטרת ישראל החלה בדקות האחרונות להזרים למקומות כוחות גדולים, הכוללים פרשים ומכת"זית, כדי לפזר את ההפגנה ולמנוע הגעת פעילים נוספים למקום. עד כה נעצרו ארבעה מפעילי המחאה על ידי השוטרים.
לטענת המפגינים, היו עוד עשרות שרצו להגיע לאזור ההפגנה ברחוב עזה, אך הם נבלמו על ידי המשטרה ברחוב סמוך.
לטענת המשטרה: "לאחר שהמפגינים סירבו להישמע להוראות השוטרים לגשת למתחם מחאה במרחק המותר להפגנה מול בתיהם הפרטיים של נבחרי ציבור בהתאם להחלטת בימ״ש בנושא, קצין משטרה כרז למפגינים על התקהלות אסורה והורה להם להתפזר מהמקום".
עוד טוענים במשטרה, כי "מספר מפגינים במקום הפרו את הסדר, תוך ניסיונות לעבור את החסימות במקום, בין היתר תוך כניסה לשטחי מגורים פרטיים של תושבי הרחוב (למשל לדירת גן של תושב הרחוב) ללא רשות באופן העולה כדי השגת גבול".
פעולות הממשלה הנוכחית
לפני כחצי שנה, העבירה הקואליציה את "תיקון מס' 12", שצמצם את עילת הנבצרות בחוק. לפי התיקון נבצרות תהיה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאינו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו, או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא אותו לנבצרות בניגוד לרצונו - אז תובא הבקשה להצבעה בכנסת - שם יידרש רוב של 80 ח"כים למהלך.
מה המשמעות לתיקון?
המשמעות הישירה של התיקון לחוק אומרת כי נבצרות תהיה רק בנסיבות מסוימות שאינן כוללות אפשרות להוציא לנבצרות בגלל הליכים משפטיים או בהחלטת היועמ"ש לממשלה, בעבר, בג"ץ העניק פרשנות לחוק ואיפשר בעצם ליועמ"ש לממשלה להכריז על נבצרות של ראש הממשלה בדומה להליך שהיה כנגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
מה עמדת בית המשפט העליון?
בעקבות עתירות שהוגשו בין היתר ע"י גורמים באופוזיציה כמו מפלגת 'ישראל ביתנו', נשיאת בית המשפט העליון השופטת חיות כבר קיימה דיון על התיקון לחוק עם השופט עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית והם הבהירו כי בידי בג"ץ הסמכות לבקר חוקי יסוד מבחינה שיפוטית, מה שמעיד על התנגדות עקרונית לתיקון לחוק שעבר ברוב של 64 תומכים. דבר שכאמור מסעיר את הרוחות הפוליטיות.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה באופן נחרץ להחלת התיקון לחוק ובתשובתה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ - שניתנה לפני כשבוע - סברה כי יש לדחות את תחולתו לפחות עד לכנסת הבאה.
עמדת ראש הממשלה נתניהו
נתניהו טען כי התערבות בג"ץ בהליך שחוקקה הכנסת היא התערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת בהסדר חוקתי קבוע, ולא אקט פרשני. במדינה דמוקרטית-ליברלית, מנהיגים נבחרים ומודחים על ידי העם. לעתים נדירות כהונת מנהיג מופסקת שלא באמצעות הדחה, וזאת כשהמנהיג מאבד את מסוגלותו לתפקד - במקרים דוגמת אובדן דרמטי של יכולת פיזית או מנטלית".