כך עורכת דין רימתה את העליון באמצעות בינה מלאכותית

העתירה נדחתה לאחר שהתגלה כי היא נסמכת על "ציטוטים" מפוברקים מתוך פסקי דין שלא היו ולא נבראו. לדברי השופטת כנפי-שטייניץ, עורכת הדין זידאן סמכה את טענותיה על לא פחות מ-36 פסקי דין לכאורה של בית המשפט העליון, אך בדיקה מדוקדקת העלתה כי חמישה מהם כלל לא קיימים במאגרים המשפטיים, 14 הפניות אזכרו פסקי דין עם פרטים שגויים, ו-24 הפניות כללו ציטוטים שקריים.

עורכת הדין הודתה בסופו של דבר כי הסתמכה על "אתר שהומלץ לה על ידי קולגות" ולא וידאה את נכונות המידע. השופטת כנפי-שטייניץ העירה כי סביר להניח שמדובר באתר מבוסס בינה מלאכותית, וציינה כי מקרים דומים כבר התרחשו בעבר בבתי משפט השלום.

השופטת כנפי-שטייניץ ניצלה את ההזדמנות כדי לדון בסיכונים ובסיכויים של השימוש בבינה מלאכותית בתחום המשפט. היא הדגישה את הפוטנציאל של AI לשיפור ההליכים המשפטיים, אך הזהירה מפני זליגת מידע אישי, פברוק ראיות ויצירת מידע כוזב, תופעה המכונה "הזיות AI".

למרות ההבנה לנסיבות המקרה, השופטת הבהירה כי הגשת כתבי טענות המבוססים על מידע בדוי מהווה הפרה חמורה של חובות עורך הדין כלפי הלקוח, בית המשפט והצד שכנגד. היא ציינה כי הטעיית בית המשפט עלולה להוביל לסנקציות כגון סילוק על הסף, מחיקה ואף הוצאות אישיות לחובת עורך הדין, וכן להליכים משמעתיים.

במקרה הנוכחי, החליטה השופטת לנהוג בסלחנות ולא להטיל הוצאות אישיות על עורכת הדין, אך הורתה להעביר את פסק הדין למנהל בתי המשפט כדי להפיץ אותו לכל השופטים כהנחיה מחייבת. השופטת הביעה תקווה כי צעד זה יגביר את המודעות לסכנות הטמונות בשימוש לא זהיר בכלי AI וימנע מקרים דומים בעתיד.