לפני כחודש דווח בכלי התקשורת על מעצרם של מספר חשודים בביצוע עבירות שוחד וטובות הנאה ברבנות הראשית לישראל. הבכיר שבין העצורים הוא ראש מערך הכשרות ברבנות, הממונה בין היתר על הכרה בכשרויות של מוצרים המיובאים מחו"ל, שלפי החשד קידם לכאורה אינטרסים של יבואנים וגופי כשרות מסוימים על פני אחרים בעד תשלום שוחד.
פרשות מסוג זה מעלות שאלה מעניינת ומשמעותית במיוחד: האם יש גופים שמעצם טבעם ותפקידם מועדים לעבירות על טוהר המידות? ואם כך, מהם מאפייניהם וכיצד אפשר למגר זאת?
בנוסף, עולה השאלה מה מידת ההשפעה של עבירות השוחד על אזרחים מהשורה, אלו שצקצקו בלשונם למשמע הפרשה באחד ממקורות החדשות, אך המשיכו בשגרת חייהם הטרודה.
מונופול ושיקול דעת רחב
נציין כי אחד המאפיינים הבולטים ברבנות הראשית היא העובדה שהוא גוף מונופוליסטי. מאפיין זה טבוע היטב ברבנות הראשית, בהיותה גורם מפקח יחיד בתחום הכשרות מכח החוק.
אין זה חדש כי גופים מונופוליסטיים מועדים לעבירות על טוהר המידות. הכח הרב שניתן לגופים אלה הופך את בעלי תפקידים בתוכם ל"כל יכולים", באופן שמעודד אותם לנצל את כוחם לרעה.
ואכן, כוחה של הרבנות עלול להוות כר פורה לשחיתות, משוא פנים וקידום אינטרסים לא חוקי כפי שמלמדת אותנו הפרשייה האחרונה.
ואולם, על אף האמור, יש לציין כי העובדה שגוף מהווה מונופול לא אומרת בהכרח כי הוא נגוע בשחיתות. שימוש בכוחו של המונופול לצורך קידום אינטרסים זרים יעשה בדרך כלל כאשר התשתית המשפטית לה הוא כפוף והכללים לפיהם הוא פועל וממלא את תפקידו עמומים ומותירים בידיו שיקול דעת רחב ביותר בזמן שהוא מעניק שירותיו לאזרח.
או אז, השילוב בין ה"מונופוליזם" לבין פעולה על פי קריטריונים עמומים הופך לכלי משחית, המאפשר לאישיות הציבורית להשתמש בכוחה ובשיקול דעתה כדי לקדם גורם המקורב לה או לפסול גורם אחר משיקולים שאינם ענייניים.
בגופים בהם המערכת הפנימית היא בעלת גוון פוליטי, הסיכון הופך לממשי עוד יותר, שכן המנגנון השלטוני מבטיח מראש תככים פנימיים על גב מקבלי השירותים, ובמקרי קיצון (או שכבר לא) – קידום אינטרסים תמורת טובות הנאה או במילים פשוטות: קבלת שוחד, עבירה שהוגדרה על ידי בית המשפט העליון כ"אבי אבות הטומאה".
גם האזרחים נפגעים
עד כה סקרנו את השפעת המונופוליזם והפוליטיקה בגופים ציבוריים על פקידיהם. אלא שלעבירות הללו ישנה גם השפעה ישירה על האזרחים.
ראשית, השחתת אזרחים תמימים הנוכחים לדעת שקידום האינטרסים שלהם מותנה במתן טובת הנאה. כך הם הופכים, בעל כורחם, לצד לעבירת השוחד.
לא אחת ישבו במשרדי גורמים שונים, שציינו באוזניי "ששם" (בגופים ציבוריים אלו ואחרים) "רק ככה זה עובד". לקח לי לא מעט זמן לשכנע אותם שהדרך הנכונה ביותר היא לפנות לערכאות המוסמכות לצורך קבלת סעד במקום לשתף פעולה עם עבריינות.
כך קרה בדיוק לפני מספר חודשים, עת התדפק על דלתות משרדנו בעל גוף כשרות גדול, מורה הלכה ומומחה בתחום מן המעלה הראשונה, שבמשך שנים רבות נמנעה ממנו האפשרות לייבא מוצרים תחת פיקוחו, בתואנות שונות ומשונות.
הלקוח לא ידע את נפשו מרוב תסכול תוך שהצביע על גורם מסוים ברבנות, שלטענתו עומד מאחורי סיכול רצונו לייבא מוצרים בכשרותו לארץ. והנה, מספר חודשים לאחר מכן, ותוך כדי שאנו מנהלים מטעמו עתירה בבג"ץ, נחשפה פרשת השחיתות האחרונה ברבנות ואותו גורם היה בין העצורים בחשד לקבלת שוחד.
הדוגמא הזו היא דוגמא מובהקת למישור השני שבעבירת השוחד – מישור הנזק הכלכלי שבו נושא הציבור כאשר נעברת העבירה – כדוגמת מתן שוחד לרגולטור בכדי שימנע תחרות. הניזוק במקרה זה הוא בראש ובראשונה האזרח, שמלבד הנזק "הפלילי" המצטבר במערכת השלטון, נושא בכיסו את עלויות השחיתות.
לנקות את האורוות
מניעת השחיתות בגופים השלטוניים דורשת שילוב של מספר גורמים. הראשון – מניעת ריכוז כח רב מדי בידי רשות שלטונית ומניעת הפיכתה למונופול. השני – קביעת קריטריונים ברורים שעל פיהם עובדת הרשות. בהירות הכללים ופירוטם תסייע לשלול שיקול דעת רחב מדי של פקידי הממשל וממילא תמנע את האפשרות לשחדם ואף תקשה על הסוואת השוחד.
השלישי והאחרון הוא עריכת רוטציה בתפקידים בתוך הגוף השלטוני, באופן שימנע מבעל משרה יחיד לצבור כח במשך שנים רבות.
נקיטת אמצעים אלו לצד פעולות נוספות במישור הביקורת המנהלית והשיפוטית על החלטותיהם של נושאי משרות בגופים ציבוריים לא תעלים כנראה לחלוטין את העבירות על טוהר המידות אך יהיה בה, כך ניתן לקוות, כדי לצמצם אותן למינימום האפשרי.
הכותב: עו"ד דוד רבי שותף בפירמת עורכי הדין מצנר, גולדשטיין, רבי - MGR Law Firm
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"