לפני כשלוש שנים נפטרה קשישה בת 94 והותירה אחריה כ-7 דירות וכ-3.5 מיליון שקל. היא הייתה גרושה ולא היו לה ילדים וב-2011 היא כתבה צוואה בכתב ידה בה הורישה את כל רכושה לשתי בנותיה של אחותה.
כחצי שנה לאחר מותה הגישה אחת האחייניות תביעה לקיים את הצוואה.
אחיה של הקשישה התנגד וטען שאחותו לא הייתה כשירה לערוך אותה ושהאחייניות ניצלו את מצבה הנפשי והפעילו עליה השפעה בלתי הוגנת.
לדבריו, בזמן עריכת הצוואה אחותו סבלה מדמנציה. הוא סיפר שב-2010 ביקש למנות לאחותו אפוטרופוס לאחר שהאחייניות העבירו אותה לבית אבות ובקשתו התקבלה. במסגרת ההליך בית המשפט מינה מומחה שבדק את אחותו ומצא אצלה התדרדרות קוגניטיבית משמעותית ובעיות בתפיסת המציאות. כחודש לאחר מכן כתבה אחותו את הצוואה.
עוד לדבריו, האחייניות נטלו חלק בעריכת הצוואה וסייעו למנוחה לכתוב אותה ולהפקיד אותה אצל רשם הירושות.
בתגובה להתנגדויות טענה התובעת שדודתה הייתה כשירה בהחלט לכתוב את הצוואה והייתה מודעת להיקף רכושה ולמשמעות המסמך שכתבה.
עוד לדבריה, המומחה שמונה בהליך האפוטרופסות קבע שהיא מסוגלת להיות אחראית על עצמה ולא המליץ על מינוי אפוטרופוס לגוף. לטענתה, היא לא הייתה נוכחת בזמן כתיבת הצוואה ולא "דחפה" את המנוחה לכתוב אותה.
התובעת הוסיפה שאין בסיס לטענת ההשפעה הבלתי הוגנת שכן המנוחה הייתה לה ולאחותה "כאמא, והן לה כבנות" ומדובר באישה דעתנית שכלל לא הייתה תלויה בהן.
קשר הדוק
השופטת שפרה גליק מבית המשפט למשפחה בתל אביב ציינה שמחוות דעתו ועדותו של המומחה מתיק האפוטרופסות עולה שהיא לא ידעה מהו היקף רכושה, כמה דירות יש לה, מה היקף כספיה בבנק וכמה שכר דירה היא מקבלת.
גם תסקיר שירותי הרווחה שהוגש במסגרת אותו הליך הצביע על ירידה כללית במצבה הקוגניטיבי.
עוד עלה מחוות הדעת שאף שהמנוחה הגיעה לבדיקה עם שתי אחייניותיה היא לא ידעה שאמן היא אחותה כך שהוכח שהיא לא הייתה מודעת לא להיקף רכושה ולא לזהות היורשים.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהמנוחה הייתה בלתי כשירה לערוך את הצוואה.
השופטת גם קיבלה את הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת וכתבה בהקשר זה שאמנם המנוחה הייתה עצמאית מבחינה פיזית אך היא לא הייתה כשירה מבחינה קוגניטיבית.
לדבריה, ניכר שהמנוחה הרבתה להסתייע בתובעת ובבנה בכל המגעים מול בית האבות, הביטוח הלאומי ורשויות הרווחה ושהאחייניות קיימו עמה קשר הדוק בתקופה שקדמה לצוואה.
לעומת זאת, כשלושה חודשים לאחר עריכת הצוואה הועברה המנוחה למחלקת התשושים בבית אבות "עקב קשיי תפקודה והזנחה אישית וסביבתית".
השופטת הוסיפה שגם נסיבות עריכת הצוואה מעוררות קושי שכן היא נערכה בכתב יד לאחר שעורכת דין שאליה לקחה התובעת את המנוחה סירבה לערוך לה צוואה בפני עדים.
בנסיבות אלה קיבלה השופטת את ההתנגדות וביטלה את הצוואה. התובעת חויבה בהוצאות של 30,000 שקל.
- ב"כ התובעת (האחיינית): עו"ד אורלי לוי ברון
- ב"כ הנתבע (האח): עו"ד אורי אדלשטיין
עורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: טוביה לרנר עוסק ב- דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.