עמותת "קהילת אור יעקב" שכרה מעמידר בשנות ה-70 מבנה בן 9 דירות בזיכרון יעקב. העמותה פתחה במקום בית כנסת וישיבה, ובמהלך השנים המקום הפך למרכז רוחני ותרבותי לקהילה של 200 איש.
הסכמי השכירות בין הצדדים שנחתמו בתחילת הדרך לא הוארכו פורמאלית אך העמותה המשיכה לפעול בנכס ושילמה את דמי השכירות בזמן לשביעות רצון עמידר.
ב-2010 הודיעה עמידר לעמותה שעליה לפנות את המבנה והסבירה שעל רקע מצוקת הדיור משרד השיכון החליט לפנות מוסדות ציבור שפועלים מנכסים המיועדים למגורים על מנת להקצות אותם למשפחות נזקקות.
העמותה סירבה להתפנות וטענה שגורמים בממשלה הבטיחו לה שלא תידרש לפנות את הנכס ושזכות השכירות שלה היא "בלתי מוגבלת".
בנסיבות אלה נאלצה עמידר להגיש תביעת פינוי נגד העמותה בבית משפט השלום בחיפה. בתביעה שהוגשה לפני כשלוש שנים היא טענה שמדובר בנכס ששייך למשרד השיכון ושהיא לא מכירה הנחייה או נוהל שאוסרים על פינוי בית הכנסת.
העמותה טענה להגנתה שבמשך קרוב ל-40 שנות פעילותה בנכס נבנתה סביבו קהילה ענפה ומשפחות אף העתיקו את מקום מגוריהם לזיכרון יעקב כדי לגור בסמוך למרכז.
הנתבעת הוסיפה שנציגי משרד השיכון אמרו לה שהם "יכולים להיות רגועים" והתחייבו לא לפנות אותה. היא הזכירה פגישה רבת משתתפים מ-2014 במשרדו של השר דאז שהבטיח לפעול "ככל הנדרש תחת סמכותו" על מנת לוודא שחוזי השכירות יוארכו.
הבטחות בעל פה
ואולם, השופטת איילת הוך-טל הבהירה שהגנת הנתבעת מסתמכת על "טענה בעל פה נגד מסמך בכתב" שאינה יכולה לבסס התחייבות אלא בנסיבות חריגות. היא הסבירה שהסכמי השכירות בין הצדדים היו לתקופה קצובה של בין שנה לחמש שנים ובכולם יש סעיף שקובע שניתן לפנות את העמותה בהתראה של 60 יום מראש.
מנגד, הנתבעת לא הציגה מסמך כלשהו המוכיח את אותה "התחייבות השלטונית" שניתנה לה לדבריה, וכל טענותיה מבוססות על הבטחות בעל פה.
השופטת הבהירה שאמנם מהעדויות עלה שמדיניות המועצה ומשרד השיכון הייתה לעשות מאמץ לא לפנות את המקום, וכך גם פעלו הצדדים במשך 40 שנה, אך לכל היותר מדובר במאמץ של "השתדלות" ולא בהבטחה שלטונית או התחייבות תקפה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהסכמי השכירות מחייבים את הצדדים ועל הנתבעת לפנות את הנכס.
עם זאת, בשל התנהלות עמידר והעובדה שלא ערכה עם הנתבעת הסכמים חדשים במשך שנים, ומכיוון שהמקום משמש כמרכז לקהילה גדולה, השופטת נתנה לנתבעת זמן להיערך לפינוי וקבעה שיבוצע רק בתחילת נובמבר 2017.
הנתבעת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עו"ד אסף אבישר עוסק ב- דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.