לנאשם יוחסו עבירות שונות על פקודת מס הכנסה בשנים 2005-2009, ובהן השמטה ותרשומת כוזבת בדו"ח. הנאשם, תושב מג'דל שמס, עסק בשנים הרלוונטיות במתן שירותי בטיחות באתרי בנייה לחברה בשם "שלהבת מערכות מידע", ותיק השומה שלו התנהל במשרדי פקיד שומה צפת.
המדינה, שיוצגה על ידי עוה"ד דורית אלון-כשר מפרקליטות מחוז צפון, טענה בכתב האישום כי הנאשם קיבל תמורת שירותיו סך מצטבר של כמיליון וחמישים אלף שקל, תמורתו הוא מסר לשלהבת חשבוניות של שתי חברות בשם "ג'יוואן הנדסה" (הנמצאת בבעלות אחיו) וחברת "ח.ספדי עבודות בנייה" – חברות שבהן הוא לא עבד.
לטענת המדינה, על סכומים אלה לא דיווח לפקיד השומה, אלא הגיש דו"חות על היותו שכיר בלבד, כאשר סכומים אלה לא נכללו בהם.
כלומר, האישום היה שהנאשם השמיט מהדו"ח שלו הכנסה כנגד החשבוניות, שהייתה הכנסה שלו. המדינה הגישה חשבוניות של שתי החברות והביאה לעדות, בין היתר, את אחיו של הנאשם, מנהל חברת ג'יוואן.
המדינה אף הפנתה לכך שהנאשם טען כי היה עובד שכיר של שתי החברות שהנפיקו את החשבוניות, אך לא רשם אותן כמעסיקות שלו בדו"חותיו.
הנאשם, אותו ייצג עוה"ד אליהו סרור, טען כי אחותו היא הרי גם אחותו של מנהל ג'יוואן, ולפיכך אין להסיק מההעברה לחשבונה שמדובר בהכנסה של הנאשם ולא בהכנסה של גיוואן.
כמו כן, הוא טען כי אין לסתמך על עדותו של אחיו, כיוון שגם האח מואשם בהליך פלילי תלוי ועומד בקשר לחשבוניות החברה שלהם. משכך, לשיטתו, אין להסתמך על עדותו, שכן הוא נמצא במצב של "הוא או אני", המתמרץ אותו להפליל.
בנוגע לחשבונות חברת ח. ספרדי (החברה השנייה), הנאשם טען בין היתר כי בכך שהמדינה קיבלה לידיה את המסים מאת בעל חברה, הרי שהיא ראתה בהכנסה כהכנסה של החברה, ולא של הנאשם.
דווקא עד התביעה
השופט דניאל קירס ציין כי "המדינה לא הביאה ראיות לכך שסכומי הכסף מושא החשבוניות הנטענות הגיעו לנאשם באופן אישי". כך למשל, המדינה לא הגישה העתקי שקים או דפי חשבונות בנק כדי להראות היכן הופקדו הסכומים ששילמה שלהבת כנגד חשבוניות שתי החברות.
השופט ציין כי הנאשם הוכיח (או לפחות ברמת הספק) שהוא עבד כשכיר בחברות אחרות שבשליטת בעל השליטה של חברת עבודות הבנייה.
בהקשר זה השופט הבהיר כי דווקא עדותו של בעל חברת הבנייה – שהובא כעד מטעם המדינה – הביא ל"כרסום" בראיות כנגד הנאשם, שכן העד אישר כי הנאשם עבד אצלו כשכיר וכי הוא קיבל לידיו סכומי המס בגין חשבוניות.
"די בעדותו של עד תביעה זה לפיה, בקשר לחשבוניות מושא כתב האישום בהן הכיר וקיבל את כספי המס, כדי להקים ספק סביר לטובת הנאשם בקשר לטענתו לפיה העביר לעיסאם ספדי את הכספים שהועברו לחשבון בתו (בקיזוז מגיע לו כשכר עבודה)".
בנוגע לחברת גיוואן, השופט קיבל את טענת הנאשם והבהיר כי אחיו של הנאשם (וכן בנו) נמצא במצב של ניגוד עניינים, לפחות מבחינה סובייקטיבית, ולכן קשה לבסס הרשעה על עדותו.
בסיכום הכרעת הדין השופט הבהיר כי הראיות אכן מעלות חשדות נגד הנאשם, אולם הספק הסביר לא הוסר, ולכן התוצאה היא זיכוי.
- ב"כ המאשימה: עו"ד דורית אלון-כשר מפרקליטות מחוז צפון
- ב"כ הנאשם: עו"ד אליהו סרור
עורכי דין מסים • להכרעת הדין לחץ כאן
הכותבים: מערכת פסק דין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"