בני זוג מהמגזר הערבי גרו במשך 14 שנה נישואיהם בדירתו של אבי הבעל בכפר בצפון הארץ. הם נפרדו לפני כשנתיים, לאחר שפרץ ביניהם סכסוך מר שלווה בתביעות הדדיות בענייני רכוש ומשמורת.
האישה אף הגישה נגד בעלה תלונה במשטרה שהובילה לכך שהורחק מדירת אביו והיא נשארה לגור בה לבד (שלושת ילדיהם המשותפים עברו להתגורר עם סבתם – אמו של הבעל).
בשנת 2014 בית הדין השרעי הוציא פסק דין של גירושים, ומיד לאחר מכן ביקש אבי הגרוש מכלתו לשעבר לעזוב את הדירה באמצעות משלחת של מכובדים מבני המשפחה. לאחר שסירבה לעזוב, חמה לשעבר הגיש נגדה תביעת פינוי בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה.
לייעוץ בתחום:
התובע טען כי רשות המגורים שהעניק לנתבעת הייתה תקפה כל עוד הייתה נשואה לבנו. מרגע שהשניים התגרשו – עליה לעזוב.
מנגד, טענה הנתבעת כי התביעה הוגשה כחלק ממלחמת ההתשה שמנהל נגדה בעלה לשעבר. לטענתה, התובע לא יכול לגרש אותה מהדירה כיוון שאינו הבעלים הרשום שלה. עוד היא טענה כי השקיעה בדירה ושיפצה אותה על חשבונה ובדרך זו רכשה בה למעשה זכויות.
התובע, בתגובה, סיפק הסבר להיעדר הרישום בטאבו. הוא טען כי האדם שרכש ממנו את הדירה נפטר והוא ממתין עד שמשפחת המנוח תוציא צו ירושה שיאפשר לבצע העברת בעלות. כדי להוכיח את טענתו הוא הציג בפני בית המשפט מסמכים חתומים בידי יורשי המוכר, המאשרים כי הוא הבעלים של הנכס.
התובע הבהיר עוד, כי הדירה נרכשה מכספו וכי מעולם לא התחייב לאפשר לבנו ולכלתו להמשיך לגור בה בחינם לעד.
רשות זמנית
השופט מחמוד שדאפנה האמין לגרסתו של התובע ואף התרשם כי הוא זה שהשקיע בשיפוץ הדירה והתאמתה לצרכי מגורים. בהקשר זה ציין השופט כי לא הגיוני שהנתבעת – שהייתה חסרת הכנסה סדירה – יכלה לממן זאת.
השופט הוסיף כי מתן רשות שימוש בדירה בידי אב המשפחה לנשואים טריים הוא עניין שכיח במגזר הערבי הכפרי ולרוב אינו מלווה בהתחייבות בכתב, אך "העובדה שהורים אומרים לבנם ו/או לכלתם 'זה ביתך' או 'כאן תגור', אינה מקנה לבן ולכלה זכות שימוש חינם בכל ימי חייהם".
משכך, השופט קבע כי בנסיבות המקרה הנוכחי, בו הנתבעת לא הוכיחה שהשקיעה דבר מה בנכס, התובע – כבעל הזכויות בדירה – זכאי לבטל את רשות השימוש שנתן לה בזמנו אף מבלי לפצות אותה על כך.
התביעה התקבלה לפיכך. לנוכח הודעת הנתבעת במהלך הדיונים בתיק, כי עזבה את הדירה, הודיע השופט שדאפנה כי לא יפסוק נגדה הוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד נביל ל. סלימאן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יוסף סולימאן
עורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עורכת דין גלית שמש עוסקת בדיני מקרקעין ודיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.