למציאות המורכבת בישראל ויחסיה עם הרשות הפלסטינית ושטחי יהודה ושומרון יש פנים רבות מעבר לפן הפוליטי-מדיני-בטחוני ששומעים עליו חדשות לבקרים בכלי התקשורת. אחד הביטויים למורכבות זו נוגעת לפיצויים על נזקים שנגרמים לאזרחי ישראל ברשות הפלסטינאית, למשל בתאונות דרכים.
תאונות אלו הן חלק משגרת החיים של כוחות הביטחון ושל האזרחים המתגוררים בשטחי יהודה ושומרון, ב"קו הירוק" ובמזרח ירושלים, ומספרן עולה משנה לשנה, בין היתר משום שחברות פלסטינאיות מציעות פוליסות ביטוח זולות משמעותית מהפוליסות הישראליות, וכן לנוכח העובדה שרבים מסוכני הביטוח במגזר הערבי בוחרים לעבוד עמן בשיתוף פעולה.
אפשר לתבוע
אז ראשית, בעל רכב שנפגע מרכב המבוטח בחברה פלסטינאית יכול להגיש תביעה נגד החברה בבית המשפט בישראל ולבצע מסירה משפטית בהליך מיוחד שהוסדר בחוק. לאחר ביצוע המסירה אל מחוץ לגבולות המדינה, יתנהל נגדה הליך שיפוטי "רגיל" בארץ.
אנשים פרטיים ואף גופים בעלי ציי רכבים מעדיפים לעיתים קרובות לוותר על תביעות מסוג זה, בשל הסרבול הכרוך בהגשת התביעה, המסירה וגביית הכספים מהחברות הפלסטינאיות. עם זאת, ואף על פי שההליך אכן יותר מסורבל, חשוב לציין כי הסרבול פתיר ובסופו ניתן לגבות את הכספים על הנזקים שנגרמו לרכב הישראלי, גם אם הגבייה יותר קשה. אלא שפעמים רבות החברות הללו יהיו נכונות להגיע לפרשה ולשלם פיצוי, לפחות חלקי, על הנזקים.
אגב, מעבר לתביעות על נזקי רכוש (נזק לרכב) ניתן גם לתבוע פיצוי על פגיעות גופניות שנגרמו לנוסעים או לנהג. לעניין זה מיקום התאונה המדויק חשוב על מנת לבחון איזה דין יחול על המקרה – ישראלי או הפלסטינאי. אם המיקום נחשב לשטח ישראל – סביר להניח שהתביעה תידון לפי הדין הישראלי, אך אם מדובר בשטח פלסטינאי – ייתכן שהדיון ייערך בהתאם לחוקי הרשות.
כדאי לציין כי ויתור על הגשת תביעה כזו נגד חברות הביטוח הפלסטינאיות עלול להביא לחיסרון כיס משמעותי הן למי שנפגע בתאונת הדרכים והן לחברות הביטוח או לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, וחבל.
אין מה לפחד להגיש את התביעה. מנסיוני אני יודע כי מרבית חברות הביטוח הפלסטינאיות משתפות פעולה עם התובעים הישראלים ונוקטות חלק פעיל בהליכים המתנהלים בבית המשפט הישראלי. כאמור, ידוע שתיקים כאלה מסתיימים בדרך כלל בפסק דין של פשרה (בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט) אחרי דיון שבו נשמעות העדויות של המעורבים ומתבררות בו נסיבות התאונה והנזקים שהסבה.
כך למשל, תיק שניהלה אלבר ציי רכב נגד חברת ביטוח פלסטינאית הסתיים לבסוף בפסיקת פיצוי של כ-22 אלף שקל לטובת אלבר. במקרה הזה החברה הפלסטינאית הגיעה להסכמה עם אלבר לאפשר לרשם הבכיר ניר נחשון לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, וזה פסק את הפיצוי בהתאם לתמונות ממקום התאונה ולאחר ששמע את עדויות הנהגים המעורבים.
חשוב לדעת שתביעה נגד חברת ביטוח פלסטינאית יש להגיש לבית המשפט בירושלים והמסירה של כתב התביעה תתבצע על ידי הממונה – גוף ממשלתי מיוחד שהוקדם לצורך שיתוף פעולה בין מדינת ישראל לבין הרשות במקרים כאלה. מסירה שהתבצעה באופן אישי או שלא דרך הממונה, לא תיחשב כמסירה משפטית קבילה ולכן לא ניתן יהיה לקבל פסק דין נגד חברת הביטוח במקרה כזה.
לקראת סיום המלצתי היא שלא לוותר על הגשת התביעה נגד חברות הביטוח הפלסטינאיות אך עם זאת, לנהוג איתן ביתר סבלנות, סובלנות ולהעדיף להגיע עמן לפשרה. באופן הזה יהיה קל יותר לקבל כיסוי לכל הפחות חלקי, לנזקי התאונה, בעוד שהתעקשות על פסק דין מלא תדרוש פתיחת תיק בהוצאה לפועל ברשות הפלסטינאית – וזה כבר הרבה יותר מסובך.
הכותב: עורך דין שמואל גייזלר עוסק בתחומים תעבורה ותאונות הדרכים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.