מורדת או לא מורדת? ביה"ד הרבני הגדול מצא פתרון יצירתי

לשאלות על דיני משפחה:

פורום דיני משפחה

האישה טענה כי הבעל אשם בפירוק הנישואין, כיוון שהלך עם אחרות, קיים אתה יחסי אישות שלא בהסכמתה, ובאופן כללי היה אלים.

מנגד, הבעל טען שהאישה יצאה עם גברים אחרים, הייתה אלימה כלפיו וכלפי הילדים, ואף מנעה ממנו יחסי אישות.

באחד הדיונים שהתקיימו בבית הדין הרבני האזורי הסכימו הצדדים כי שאלת הכתובה תוכרע בהתאם לתוצאות בדיקות פוליגרף. כל צד הגיש שאלות שעליהן הצד השני התבקש לענות.

האישה פנתה לעשות את בדיקת הפוליגרף. בשיחה מקדימה עם הבודק נקבע כי אין טעם לבדוק השאלה "האם אי פעם נהגת באלימות מילולית או פיזית כלפי ילדייך או כלפי בעלך לשעבר שלא לצורך הגנה עצמית", וזאת מאחר שהאישה הודתה בפני הבודק כי היו מספר פעמים שבהם נהגה כך, מתוך פחד ותסכול.

הבעל לא ביצע את בדיקת הפוליגרף. בית הדין האזורי כי האישה אינה זכאית לכתובה, וזאת כיוון שהודתה בפני הבודק כי נקטה באלימות כלפי הבעל, ועל כן יש לראות בה "מורדת".

על פסק דין זה הגישה האישה ערעור בבית הדין הרבני הגדול.

שלושת הדיינים, הרב הראשי לישראל דוד ברוך לאו, והרבנים דוד דב לבנון ואליעזר איגרא, החליטו כי ברגע שהבעל חזר בו מההסכמה לפוליגרף, הדבר אינו מחייב אותו, ומשכך גם אינו מחייב את האישה. "משלא נבדק הבעל באותו זמן הרי פקעו ההסכמות לעניין הבדיקה", ציינו הדיינים.

אולם בכך לא נגמר העניין, שכן בשלב מאוחר יותר הבעל כן ביצע בדיקה והגיש אותה לבית הדין. מהבדיקה התברר כי על פניו הבעל כן קיים בזמן הנישואין יחסים עם נשים אחרות. מצד שני, הוא לא כפה יחסים על האישה, ולא התנהג באלימות כלפיה או כלפי הילדים.

"אם כן קיימים בפנינו כעת שני דוחות הפוליגרף אף שאמרנו כי ספק אם הינם מחייבים ועלינו להכריע כעת לגבי עצם הערעור", הבהירו הדיינים.

לא הכל ידוע

על מנת להכריע בשאלת הכתובה, הדיינים הסבירו שיש לבדוק את הרקע לגירושין, ומי יזם אותם. חומר הראיות העלה כי שני הצדדים רצו להתגרש.

הרב לאו הציע לקבל את הערעור חלקית, וסבר כי האישה זכאית רק לכתובה אולם לא לתוספת כתובה, וזאת לנוכח העובדה שהיא הוציאה את הבעת מהבית, ככל הנראה ללא סיבה מוצדקת.

בהקשר זה הדיין הזכיר כי יש סיכוי סביר שהאישה בכל מקרה תקבל רכוש של ממש במסגרת חלוקת המשאבים.

לעומת זאת, הרב לבנון סבר שיש להחזיר את התיק לבית הדין האזורי לבירור נוסף. לדעתו, לנוכח טענותיה הקשות של האישה, וכיוון שקשה להכריע אם בכלל היא מורדת או לא, יש צורך בבדיקה יסודית יותר בשאלה מי גרם לגירושין.

אלא שהרב לאו לא השתכנע שניתן לברר יותר ממה שידוע. משכך, בסופו של דבר הדייניםפסקו כי מאחר שסכום הכתובה עומד על 550,000 שקל, ולא ברור כמה כסף תקבל האישה באיזון המשאבים מחלקו של הבעל, במידה שיתקבל סכום נמוך הסכום מ-200,000 שקל, יש להשלים לאישה מחלק הבעל עד הסכום הנ"ל.

• ב"כ המערערת: עו"ד נפתלי מהגר ועו"ד ישראל קדמי
• ב"כ המשיב: עו"ד עוז בן-מיכאל

עורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עורכת דין ענבל אלוש-לוצאטו עוסקת בדיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.