היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרה מיארה, התייחסה היום (ראשון) להצעת חוק הנבצרות של הקואליציה, ואמרה כי מדובר בהצעה המעוררת קשיים משפטיים ומעשיים.
לדבריה, "ההסדרים הכלולים בהצעה מעוררים קשיים משפטיים ומעשיים, המחייבים התייחסות והשלמה. ראשית", פירטה בהרב מיארה, "קיים קושי בצמצום מצבי הנבצרות אך ורק להיעדר מסוגלות פיסית או נפשית, תוך שינוי מהדין הקיים המכיר במצבים נוספים אפשריים, בנסיבות חריגות וקיצוניות ביותר ועל בסיס תשתית ראייתית כבדת משקל.
"שנית, השילוב בין מרכיביה השונים של ההצעה עלול להביא למצבים בהם על אף שמבחינה אובייקטיבית ראש הממשלה לא יוכל לבצע את תפקידו, למשל, מסיבות בריאותיות, הוא ימשיך לכהן בתפקיד בשל אילוצים פוליטיים שימנעו את הכרזתו כנבצר, ללא אפשרות לסעד משפטי, באופן שפוגע בתכלית הרציפות התפקודית העומדת בבסיס ההסדר".
היא חתמה: "ולבסוף, אנו סבורים כי יש מקום להתנגד לקביעה הגורפת והתקדימית בהצעת החוק המונעת כל בחינה שיפוטית ביחס להליכים אלה, ובכך יוצרת "חור שחור" שאיננו נתון לביקורת שיפוטית".
מדובר בהצעת חוק שתמנע מהיועצת המשפטית לממשלה להוציא את ראש הממשלה לבנצרות, גם במקרה שייפר את הסדר ניגוד העניינים שלו. כזכור, היועמ"שית קבעה בין היתר כי לנתניהו אסור להתערב ברפורמת המשפט שמקדם שר המשפטים יריב לוין.
ח"כ אופיר כץ מהליכוד הגיש את הצעת החוק, יחד עם ראשי סיעות הקואליציה. בקואליציה הסבירו כי ההצעה באה למנוע ניצול לרעה של הדין הקיים לסיכול רצון הבוחר ויש בה כדי להגביר את הוודאות והיציבות, ובכך למעשה עשויה לסנדל את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
לאחר החלטת בג"צ לקיים דיון בעתירה המבקשת להוציא את רה"מ נתניהו לנבצרות, ראשי הקואליציה יצאו למתקפה חסרת תקדים. בהצהרה המשותפת נכתב בין היתר: "ראשי מפלגות הקואליציה דוחים בתוקף את הדיון הבלתי לגיטימי בבג"ץ בדבר ״נבצרות״ ראש הממשלה. מדובר בניסיון הדחה לא חוקי של ראש ממשלה מכהן, שאינו שונה מהפיכה צבאית".
"אין לאף גורם משפטי, כולל לבג"ץ, אפילו שבריר של הסמכה בחוק לפעולה שכזו. רק העם יבחר את ראש הממשלה. ורק העם, באמצעות נציגיו בכנסת, יחליט אם להפסיק את כהונתו", הוסיפו ראשי הקואליציה.
ההצעה מגדירה כי נבצרות ראש ממשלה משמעה אך ורק אי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו.
בקואליציה מדגישים כי גם לפי החוק הקיים לא ניתן להכריז על נבצרות ראש ממשלה שלא מסיבות פיסיות או נפשיות קיצוניות וגורמים לא-נבחרים לא יכולים כמובן לעשות זאת.
החוק החדש מבהיר את המצב הקיים וקובע כי רק הממשלה והכנסת תוכלנה לקבוע נבצרות שלא בהסכמת ראש הממשלה ובאילו תנאים.
ההכרזה על נבצרות תיעשה על ידי ראש הממשלה, או הממשלה ברוב של 75% מהרכבה. במקרה נדיר שבו ההכרזה על נבצרות תהיה בניגוד לדעת ראש הממשלה, יו"ר הכנסת יעביר לאישור מליאת הכנסת את ההחלטה, וזאת תוכל לאשר את ההכרזה ברוב של 90 חברי כנסת.
משמעותה של ההכרזה על נבצרות, כאשר הדבר מנוגד לדעת ראש הממשלה, וכאשר הוא כשיר פיזית ומנטלית, הינה של ראש ממשלה מכהן שנבחר על ידי העם, ובפועל מעשה ביטול של תוצאות הבחירות וההליך הדמוקרטי. היא צריכה להילקח לכן בשני תנאים בלבד: הראשון, כשמדובר במצב מובהק של אי מסוגלות, והשני, כשנציגי העם מאשרים זאת.
יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ אמר לאחר הגשת הצעת החוק כי "לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית תתאפשר פרשנות משפטית שאין לה שום בסיס בחוק כדי לבצע מהלך שווה ערך להפיכה. מהלך כה דרמטי כמו הדחה כפויה של ראש ממשלה מכהן ומתפקד, מוכרח להיות בקביעת נציגי העם בלבד מבלי מעורבות של זרוע לא-נבחרת. אנחנו מבהירים היום את מה שכל אדם הגיוני מבין לבדו ביחס לדין הקיים. העם ונציגיו ממנים את ראש הממשלה, ורק העם ונציגיו הם שיכולים לשנות את בחירתם".