מחקר מקיף, שמתפרסם היום (שני), חושף אפליה עקבית ומקוממת של בני עדות המזרח, בפסקי דין שיצאו מתחת ידי בתי המשפט בישראל לאורך שלושים שנה.
את תוצאות המחקר, שנחשפו ב'כלכליסט', ערכו וניתחו נשיאת המכללה האקדמית 'אחווה' פרופ' יפעת ביטון וד"ר תמר קריכלי כץ מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שסרקו לשם כך 1,000 פסקי דין רלוונטיים, שניתנו בין השנים 1978 ל-2018.
ב-364 מהמקרים ניתן היה לזהות בבירור את המוצא העדתי של התובעים, שציפו לצדק מהשופטים שדנו בעניינם, אך לא ידעו כי לעתים שיוכם המזרחי משפיע כנראה לרעה על גובה הפיצוי שנפסק להם מחברות ביטוח אחרי תאונות שאירעו.
הפערים שנמצאו בין ההכרעות המשפטיות, היו בין אשכנזים לבין מזרחים, אך גם בין יהודים לערבים ובין נשים לגברים נמצאו פערים, אם כי קטנים בהרבה.
אחת הסיבות שיכלו להסביר את הפערים העדתיים הללו, היא הערכת גובה המשכורת שביצעו השופטים לתובעים, כאשר השכר החודשי העתידי של יהודי ממוצא מזרחי, על פיה נקבע הפיצוי, היה נמוך אז מזה של יהודי אשכנזי.
כידוע, חוק הפיצויים הישראלי, שחל גם על נפגעים בתאונות דרכים, קובע את גובה הפיצויים בהתאם לאובדן הכנסות עתידי, שמחושב בדרך כלל גם על פי הערכת ההכנסה העתידית החודשית של התובע.
אלא שלצורך המחקר המדובר נלקחו דווקא מקרים של נפגעים המשתכרים שכר דומה - וכן גילאיהם ועיסוקיהם זהים - כך שהזהות האתנית שלהם היתה היחידה המפרידה ביניהם, והיא שכנראה השפיעה על פסקי הדין.
החוקרת פרופ' ביטון, סיפרה ל'כלכליסט', כי "הגילוי המסעיר מבחינתי היה, שגם כאשר בית משפט מעריך כמה יפסיד הנפגע בשנים הבאות, הוא עדיין רואה את הנפגע המזרחי והאשכנזי כשונים. אם אני אסע באוטו עם עורך דין ממוצא אשכנזי, ושנינו נהיה מעורבים בתאונה, הוא יקבל פיצוי גבוה יותר, מתוך הנחה שבעתיד השכר שלו יגדל יותר מהשכר שלי".
ביטון, ועמיתתה ד"ר קריכלי כץ, מוסיפות במחקרן את ההסבר הבא: שופטים, כיתר בני האדם, לוקים גם הם בהטיה בלתי מודעת, לכן אך טבעי שהטיות אלו יחלחלו לפסיקתם, ויספקו הגנה פחותה יותר במשפטים אזרחיים לאינדיבידואלים מקבוצות מיעוט. התוצאה היא - פגיעה בזכות להליך משפטי הוגן ולפיצוי הוגן.
"כל עוד חברי הקבוצות שנבחנו אינם מקבלים פיצוי בהתאם ליכולותיהם, אלא בהתאם לסטריאוטיפים המולבשים עליהם, מערכת הצדק חוטאת לעצמה ולהם", קובעות השתיים.