בעתירה שנידונה היום (ראשון) בבית המשפט העליון נגד בית הדין הרבני הגדול שפסק נגד מתן הכשר לאדם על יהדותו, סירב באורח נדיר השופט ניל הנדל לדון בעתירה, והתבטא כי "בית הדין הוא אשר קובע את היהדות".
יצוין כי חריגים הם המקרים בהם בג"ץ מפנה את הבעל דין להישמע לפסיקת בית הדין וחומק הוא עצמו מלפסוק את השורה התחתונה.
אך הפעם, כאמור, השופט הנדל סירב לדון בעתירה וכתב כי "עתירה זו עניינה הדרך הראויה לקיים הליך של בירור יהדות בבית הדין הרבני. במהלך הדיון הובהרו ההנחיות, והודגש כי בית הדין הוא אשר קובע את היהדות של בעל הדין, ולא מברר היהדות, שמשמש אך כלי עזר לבית הדין".
עוד כתב הנדל בפסיקתו: "בנסיבות המסוימות של המקרה הקונקרטי, התוצאה מצדיקה כי סוגיה זו - וסוגיה זו בלבד - תתברר בבית הדין הרבני על פי ההנחיה כפי שהובהרה".
כאמור, מדובר במקרה חריג. בעבר, לדוגמה, סערו הרוחות כאשר בג"ץ פסק כי ילדים לאם לא יהודייה יירשמו כבעלי לאום יהודי.
פסיקת בג"ץ עוררה סערה בקרב הציבור היהודי בישראל, ובעקבותיו הוכנס התיקון לחוק השבות, הנותן לראשונה הגדרה אזרחית-חוקית (המבוססת על ההלכה היהודית, אך בהבדלים משמעותיים) למושג מי הוא יהודי: "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, או נתגייר ואינו בן דת אחרת".