נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, אומר כי הוא מוכן לבטל את עילת הסבירות ואולי צריך להחליפה בעילת המידתיות. את הדברים הוא אמר הבוקר (ראשון) בוועידת מקור ראשון לחברה, כלכלה וחדשנות עם הפרשן המשפטי של העיתון יהודה יפרח.
"גם אני לא חסיד של הסבירות", אמר ברק, "השאלה מה יבוא במקום זה. מוכן לבטל את עילת הסבירות, היא מילאה תפקיד חשוב, אבל אולי הגיעה זמנה וצריכה להחליפה המידתיות".
עם זאת, הוסיף ברק כי המבחן המרכזי של המידתיות הוא "האיזון הראוי בין התועלת שבחוק לבין הנזק שבזכות האדם - להלן הסבירות".
ברק אמר כי "ישנם כמה מצבים שהם סבירים ואז יש מתחם הסבירות שבו כל החלטה היא סבירה, כלומר ששני אנשים ושני שופטים יכולים לקבל החלטות נוגדות ושניהם פועלים בסבירות, במתחם הזה מי שבידו הכח צריך להחליט... לדוגמא, השר ולא מישהו אחר".
ברק התייחס גם לנושא הפרשנות של החוק ואמר: "יש לי תורת פרשנות שהיא לא רק סובייקטיבית שלי אלא מקובלת גם בעולם הגדול. כיצד יש לפרש חוק? האם לפי כוונת המחוקק בלבד או לפי ערכים מחוץ לכוונת המחוקק או משהו באמצע. חוק צריך לפרש קודם כל לפי כוונת המחוקק".
לדבריו, לא צריך לפרש את החוק לפי דברי ההסבר לחוק. "ישנו קושי בגילוי הכוונה של הכנסת", אמר ברק, "גם אלה שהם מאוד בעד כוונה, הם אומרים שצריך לפרש את החוק כפי שהכוונה עולה מתוך הטקסט. לא מכיר אנשים שאומרים שצריך לפרש חוק כפי דברי ההסבר".
ברק אמר כי אחוז ההחלטות הערכיות שמקבל בית המשפט הוא נמוך מאוד: "רוב רובן של ההחלטות הן החלטות ששיקול הדעת שלהן הוא שיקול דעת בדרגה נמוכה יותר. רוב רובן של ההחלטות יש בהן רק פתרון אחד".
לדברי ברק, "אחוז ההחלטות השיפוטיות שמקבל בית המשפט העליון, שיש בהן צורך לקבל החלטות ערכיות, הוא מעט מאוד... אלה הם לא הערכים של השופט, אלא של החברה. מה המקור לערכים שלך? קודם כל ישנם ערכים שנקבעו במסמכים של המדינה עצמה".
ברק ציין כדוגמאות לכך את חוק כבוד האדם וחירותו ואת מגילת העצמאות. "הערכים שאני מפעיל אותם הם לא מחוץ למשפט אלא ערכים שבתוך המשפט", הוסיף.