תאונה בדרך מבית הכנסת הביתה - תאונת עבודה?

לא רבים יודעים כי כל תאונה המתרחשת בדרך לעבודה וממנה יכולה להיחשב כתאונת עבודה, ולא מדובר רק בתאונות דרכים. גם נפילה חו"ח ברחוב, בדרך לרכב או לאוטובוס יכולה להיחשב לתאונת עבודה כתאונה שאירעה בדרך לעבודה, וכך גם סוגים אחרים של תאונות הכל כמובן בכפוף לבחינת הנסיבות.

סעיף קטן נוסף "המסתתר" בחוק קובע שגם תאונה שאירעה לאדם שעצר לתפילת שחרית בדרך לעבודה תחשב לתאונת עבודה למרות העובדה כי מדובר ב"סטייה מהדרך" וב"עצירה". פס"ד חדש קובע שגם עצירה לתפילת מנחה, בנסיבות מסוימות, בדרך חזרה מהעבודה, יכולה להיחשב לתאונת עבודה וזהו חידוש.

חשוב להדגיש כי הכרה בתאונה כתאונת עבודה לא זו בלבד שיכולה לזכות את הפונה בפיצוי כספי מהביטוח הלאומי, היא מעניקה לו את האפשרות לפנות למוסד בכל חצי שנה ולטעון להחמרת מצב באופן שיזכה אותו בפיצויים נוספים. במקרה של תאונת דרכים למשל, כאשר הפיצוי המתקבל מחברת הביטוח הוא חד פעמי, ישנה חשיבות רבה לכיסוי הביטוחי שמעניק המוסד לביטוח לאומי גם במקרים של החמרת מצב עתידית.

במקרה הנדון, נפילתו של התובע קרתה בשעה שיצא את עבודתו בדרך לבית הכנסת ולא לביתו ולפיכך טען המוסד לביטוח לאומי כי לא מדובר בתאונת עבודה.

ביה"ד פסק כי אין מדובר בסטייה או הפסקה משמעותית, וכפי שפגיעתו של התובע הייתה מוכרת כתאונת עבודה אילו היה עוצר במכולת או בדוכן כדי לקנות משקה או כריך, גם עצירתו לצורך תפילת מנחה מוכרת ככזו.

התובע, עובד חברת החשמל, ביקש להכיר בתאונה (נקע בקרסול) שארעה לו ליד בית כנסת בו נהג להתפלל מדי יום בסיום העבודה, עת הוא היה בדרכו חזרה מן העבודה, כפגיעה בעבודה. מדובר בהפסקה של כרבע שעה, ובמרחק של חצי דקה מהמסלול הנסיעה הקבוע של התובע. לאחר התפילה היה התובע ממשיך במסלול הקבוע הביתה.

בית הדין האזורי לעבודה (השופטת ע' איצקוביץ ונציגי הציבור י' לוין, מ' שריקי) קיבל את התביעה ופסק כי אין לראות את העצירה לתפילת מנחה כעצירה המנתקת את הקשר בין העבודה לבית, ולכן מדובר בתאונת עבודה.

ביה"ד עמד על המסגרת הנורמטיבית הקבועה בסעיפים 79, 80(1) ו-81 הנוגעת לתאונת עבודה ובכלל זה על סעיף 81(ב)(2) לפיו לא יראו כהפסקה או כסטייה של ממש, אם עשה זאת המבוטח כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל. נפסק כי תכלית החקיקה היא לאפשר לעובד לקיים את מצוות התפילה בדרך ממעונו לעבודתו וחקיקה זו מצביעה על חשיבות התפילה בעיני המחוקק.

ביה"ד קבע יש לתת את הדעת לשני גורמים: מהות ההפסקה ואורך ההפסקה, ובכל מקרה יש להעריך את משקלו של כל אחד מהגורמים. הפסקה, שהיא אינצידנטלית לדרכו של אדם, בלכתו לעבודה וממנה, כגון קנית עיתון או שתיית כוס מיץ או אף לארוחה קלה, לא תפגע באופי התאונה כתאונת עבודה.

היות ואין חולק כי מדובר בהפסקה בדרך, כדי להתפלל, נבחן באותו עניין אם הסטייה מהדרך הייתה משמעותית ונפסק כי לא הייתה כזו , נוכח הארכה הקטנה של מרחק הנסיעה (בין 125 ל-250 מטר) וזמן נסיעה בהתאם. מטרת ההפסקה פרטית - תפילה בבית כנסת.

התובע ביצע הפסקה בדרכו מהעבודה לביתו, תוך סטייה מהדרך המקובלת, שאינה משמעותית בשל המרחק הקצר. משך ההפסקה שהתובע נהג לעשות מדי יום, הינו כרבע שעה, לאחר שסיים יום עבודה מלא.

המחוקק הרחיב את הביטוח של העובד בפני פגיעה בעבודה גם לסיטואציה שבה יש "הפסקה או סטייה כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל." עצם העובדה שמדובר בתפילת בוקר שאמורה להתקיים בזמן קבוע ולא גמיש, והיא ארוכה יותר, לא מונע התייחסות לתפילות אחרות, ביניהם תפילת מנחה, לפי הקריטריונים הרגילים של "הפסקה או סטייה של ממש". הדרך לתפילת הבוקר תהיה מוכרת, על אף ההפסקה או הסטייה. במקרה של תפילות אחרת ההפסקה ו/או סטייה ייבחנו לפי הקריטריונים הרגילים. במקרה של התובע, אין מדובר בסטייה או הפסקה משמעותית וכפי שפגיעתו הייתה מוכרת אילו היה עוצר במכולת או בדוכן כדי לקנות משקה או כריך, גם עצירתו לצורך תפילה תהיה מוכרת לפי סעיף 80(1) לחוק.

ביה"ד אף הדגיש וקבע שעצם העובדה שהמחוקק הרחיב את ההגנה לתפילת בוקר, שאמורה להתקיים בזמן קבוע ולא גמיש, והיא ארוכה יותר, לא מונע התייחסות לתפילות אחרות, ביניהם תפילת מנחה כמו במקרה של התובע, אך לפי הקריטריונים הרגילים של "הפסקה או סטייה של ממש".

השופטים מוסיפים כי העובדה שבסעיף 81 (ב) (2) מוזכרת "תפילת הבוקר" בלבד ולא מוזכרות תפילות אחרות - אינה בגדר הסדר שלילי, כלומר לא הייתה כוונה לשלול ממתפללים בתפילות אחרות את הזכאות. אולם יש לשים לב שאם בעבר נפסק שמדובר בחסר (לקונה) אותו יש להשלים, כך שתחולתו של סעיף זה תחול גם על תפילות אחרות, כגון תפילות מנחה וערבית כאן סברו השופטים שמדובר בסיטואציה שונה. הדרך לתפילת הבוקר תהיה מוכרת, על אף ההפסקה או הסטייה. במקרה של תפילות אחרת ההפסקה ו/או סטייה ייבחנו לפי הקריטריונים הרגילים.

מכאן יש ללמוד שהיות וכל מקרה ייבחן לגופו ועל פי נסיבותיו האישיות של הפונה, יש חשיבות רבה לייעוץ משפטי קודם הגשת התביעה לביטוח הלאומי. עורך הדין ייבחן את הדרך שעשה הפונה למול תנאי הזכאות והקריטריונים שנקבעו בפסיקה ויוכל להמליץ על הגשת תביעה בצורה הנכונה ביותר לטובת הפונה.

* מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי.

הכותבת: עו"ד שרונה תגר, הינה עורכת דין המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי.

להערות ולפניות – לחץ כאן – או במייל: stagar.adv@gmail.com