הצעת חוק חדשה שהונחה השבוע על שולחן הכנסת מבקשת לשים סוף להליך הבדיקה של נכים וחולים בוועדות הרפואיות בביטוח לאומי ולבטל את הצורך להיבדק על ידי וועדה רפואית. לכאורה, מדובר בהצעה שבאה להיטיב עם ציבור החולים והנכים.
כאשר למעשה, אם תעבור – מדובר לדעתי בחקיקה שתפגע אנושות בזכויות אותו ציבור ותגרום להקטנה משמעותית של מספר מקבלי הקצבאות.
בתור עורכת דין המייצגת מזה שנים רבות בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי אני מתנגדת נחרצות להצעה זו וקוראת להסירה מסדר היום.
אין ספק כי קיים קושי אמיתי במימוש הזכויות הרפואיות הקבועות בחוק. הפונים לביטוח הלאומי נאלצים כיום לעבור תהליך מתיש ששיאו הופעה בפני וועדות רפואיות ולעיתים גם וועדות לבחינת אובדן כושר עבודה. עם זאת, בשיטה הנהוגה כיום, זו הדרך היחידה להבטיח שעניינו האישי של כל פונה יובא במלואו ובצורה ברורה, ראויה ומלאה בפני הוועדה.
הצגת מסמכים בלבד לא תוכל לעשות זאת וסופה שתפגע בזכאות יותר משתסייע לה. ניתן להציע שיטות אחרות וחדשות לניהול הליך הפניה לביטוח הלאומי לקבלת זכאות, אבל לא נכון לדעתי לצמצם את השיטה הנהוגה באופן שייפגע בפונים.
דו"ח מבקר המדינה משנת 2015 מלמד שאנו מצויים במציאות עגומה באשר לאי-מיצוי זכויות סוציאליות וחברתיות על ידי הזכאים להן. על פי הערכות המוסד לביטוח לאומי, שווי הזכויות הכספיות שלא הועברו כנדרש לזכאים עומד על סך של מיליארד שקלים. מתחקירים עיתונאיים עולה כי שווי הזכויות הכספיות שלא הועברו כנדרש לזכאים עומד על סך של שלושה מיליארד שקלים.
המשמעות היא שרבים אינם זוכים לממש את זכאותם לקבלת קצבאות, והסיבות לכך רבות: חוסר ידע לגבי הזכויות, חוסר ידע לגבי הליך, מסמכים רפואיים לא מספיקים, קושי לשכנע את הוועדה בדבר חומרת מצבו של הפונה, בעיקר אם הוא אינו מיוצג ע"י עורך דין הבקיא בהליכי הוועדות ועוד.
מטרת הצעת החוק כפי שפורסמה, היא לשנות את הליך ההכרה בזכאות לקצבאות נכות עבודה ונכות כללית באופן שוועדה רפואית תקבע את דרגת הנכות על סמך עיון בלבד במסמכי התביעה המוגשים, למעט במקרים מיוחדים שיקבעו בתקנות.
לטענת מנסחי ההצעה הדרישה להתייצב לפני הוועדה, אינה מותאמת לאוכלוסיית הנכים שמאופיינת בקשיים פיזיים-רפואיים, ופעמים רבות אף בקשיים כלכליים. דרישת ההתייצבות, טוענים מנסחי ההצעה, מערימה קשיים שלא לצורך, ומביאה להרחקת אוכלוסיית היעד ממימוש זכויותיה.
אלא שהצעה זו, במקום להביא לאיזון ראוי, מעצימה מאד את הכוח של הוועדה הרפואית לחרוץ את גורלו של הפונה בנוגע למימוש זכויותיו. ההצעה מסירה את מנגנון הפיקוח , ולו החלקי, על דרך עבודתה של הוועדה הרפואית המתקיים כאשר הפונה נוכח ובעיקר כאשר הוא מלווה עי עו"ד. כמו כן מבטלת ההצעה כל אפשרות להבהרה, לתיקון, למתן הסבר או נימוק לטענות המופיעות במסמכים הרפואיים מצבים המתקיימים לעיתים קרובות בוועדה ומסייעים לתמוך בתיאור המצב.
בוועדה הרפואית, לומד הרופא על הפונה ממראה עיניים, מאופן דיבורו, שומע את טענותיו שלעיתים קרובות אינן מפורטות דיין במסמכים הרפואיים, מתרשם מאמינותו, ובעיקר שומע את טענותיו של עורך הדין המייצג בנוגע לזכאותו לקצבה תוך התאמת מצבו הרפואי לתקנות הנכים שהינן תקנות משפטיות.
אם תילקח מהפונים הזכות להופיע בפני הוועדה, בעיקר הואיל והמסמכים הרפואיים אינם מלמדים, לעיתים קרובות, על התמונה כולה ולא רק במקרים מורכבים – לא תוכל הוועדה להתרשם מחומרת מצבו של המבקש, ממגבלותיו לאפשר לו להשלים את טיעוניו ובכך לאפשר לו לממש את זכויותיו.
נכון לומר כי הופעה בפני וועדה רפואית אינה סיטואציה נעימה, לעיתים קרובות זו חוויה קשה, מלחיצה ומתסכלת. ויחד עם זאת, זו הדרך היחידה להציג את הטיעונים במלואם, לשרטט את התמונה כולה, לשדר אמינות ולשכנע בקושי ובצורך בקבלת הקצבאות שהינן, נזכיר, זכות הקבועה בחוק.
לא בכדי עושה לשכת עורכי הדין מאמצים פרסומיים רבים בהעברת המסר הנוגע לחשיבות הייצוג בוועדה על ידי עורך דין לעומת החברות למימוש זכויות שנציגיהם אינם זכאים להופיע בוועדות הללו. בחדר הוועדה מוכרע גורל התביעה כולה. הכנה נכונה וליווי מתאים יכולים לשנות את דעתה של הוועדה ולעיתים קרובות להפוך שלילת זכאות לזכאות.
בשנים האחרונות עושה המוסד לביטוח לאומי, בהנחיית המנכ"ל היוצא הפר' מור יוסף מאמצים גדולים להנהיג שיטת בדיקה בוועדות שתהיה נעימה ונגישה יותר. עורכי דין המופיעים בוועדות לאורך שנים יכולים להעיד שהמוסד משתדל היום יותר להיות נגיש ופתוח יותר.
אם תילקח מהפונים הזכות להופיע ולהציג את עניינם בפני הוועדה תהיה בכך פגיעה של ממש בזכותם. אין בהצעת החוק הזו ניסיון להיטיב עם זכאי הביטוח הלאומי אלא לדעתי, מדובר בהרעה משמעותית של מצבם.
* מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי
** כותבת המאמר: עו"ד שרונה תגר מתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי
להערות ולפניות: לחץ כאן או במייל: stagar.adv@gmail.com