שרת המשפטים איילת שקד יזמה הצעת חוק לשוויון בנטל המזונות בין הורים גרושים, המושתתת על חלוקת נטל ההורות ביניהם. בשבוע שעבר, במהלך דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי אמרה השרה שקד כי "אנחנו פועלים על-מנת להגיע למתווה מוסכם באשר למחלוקת בדבר המזונות, ואני מאמינה שתוך חודשיים-שלושה, מתווה חדש על בסיס ועדת שיפמן יגיע לכנסת כהצעת חוק ממשלתית".
ועדת שיפמן קבעה מספר מסקנות משמעותיות:
א. ביטול ההסתמכות על הדין הדתי, שמטיל את תשלום המזונות באופן בלעדי על האב.
ב. ביטול חובתו הבלעדית של האב לתשלום מזונות.
ג. ההורים יישאו בתמיכה הכלכלית במזונות לפי שיעור הכנסת כל אחד מהם ולפי הזמן שהם מקדישים לטיפול בילד.
ד. ביטול חזקת הגיל הרך לפיה ילדים עד גיל 6 גדלים אצל האם כברירת מחדל.
כך לדוגמא, אישה אשר משתכרת בסכום גבוה יותר מהגרוש ו/או הנמצאת פחות זמן עם הילדים, תישא בתשלומי מזונות גבוהים יותר מאשר תשלומי האב.
במקרים ששני ההורים משתכרים שכר דומה והילד שוהה אצל שני ההורים זמן שווה, לא תהיה העברת מזונות כלל וכל הורה יכלכל את ילדו בזמן שהילד שוהה במחיצתו.
החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קבע נורמה בסיסית לחיוב אדם במזונות ילדיו: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה."
כיום, במדינת ישראל, נקבעים מזונות ילדים יהודים ע"פ ההלכה, אך יישום ההלכה נעשה ע"פ הבנתו הסובייקטיבית של השופט, היינו השופט קובע את אמות המידה של ההלכה. כך נוצר המצב שכיום מזונות מינימום עבור ילד הינם כ- 1,350 ₪ לחודש (במקרה הטוב), כאשר בסכומים אלו יצטרך לעמוד גם אברך (הלומד ואינו עובד), המשתכר כ – 4,000 ₪ לחודש ואשר יש לו 5 ילדים. שוו בנפשכם באלו סכומים דמיוניים שאין לו, מדובר, והוא לא יוכל לעמוד בהם.
חוסר הפרופורציות הקיים בתשלומי המזונות אינו נובע מההלכה. על פי ההלכה, (לפני החלטת הרבנות הראשית אשר קבעה חיוב מזונות לגיל מבוגר יותר) חובת האב לזון את ילדיו עד גיל 6, ומגיל 6 חובת האב הינה מדין צדקה (בח"מ שם ס"ק א ובשו"ע שם סעיף ב' ובט"ז שם ס"ק א(, וככל ויש לאישה כסף גם היא תהיה חייבת במזונות ילדיה הקטנים.
הבעיה הבסיסית במסקנות וועדת שיפמן, היא בניסיונה לבטל את המזונות ע"פ ההלכה, ולא בניסיון אמיתי ליצור צדק חלוקתי. זאת למרות כי רוב הקריטריונים שהעמידה ועדת שיפמן, יכולים להיכלל בגדרי ההלכה בשינויים הנכונים.
החלטת שקד לאמץ את מסקנות הוועדה ולעגן בחוק, תשפיע על כל זוג שמתגרש (עם ילדים) בישראל ותחולל שינוי משמעותי בנושא.
בנוסף, מסקנות הוועדה מבטלות את חזקת הגיל הרך (לפיה ילדים עד גיל 6 גדלים אצל האם כברירת מחדל). כך תתחיל מערכה משפטית חדשה בענייני משמורת הילדים, כאשר הורה שאין לו כסף לשלם מזונות, גם אם אינו יכול לגדל את הילד- יתעקש לגדלו וזאת רק במטרה לחסוך כסף, ולא בהכרח בגלל טובת הילד העומדת לנגד עיניו.
החוק מתיימר לייצור מצב של שוויון אמיתי בין גברים ונשים, אך אם יתקבל במתכונתו הנוכחית, ייווצר מצב בלתי שוויוני בכל הקשור למי מהצדדיים המעוניין לקבל פסיקה על פי ההלכה.
יש לזכור כי השרה שקד נתונה בלחצים מטעם ארגוני הנשים ומטעם המשפט העליון, אשר דן בשתי עתירות נפרדות בנושא המזונות. כך, בתחילת החודש בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון, ביקש השופט סלים ג'ובראן מהיועץ המשפטי לעדכן את בית המשפט בהתקדמות החקיקה בעניין המזונות. בתגובה השיב נציג היועץ המשפטי כי מאז התקבל דו"ח ועדת פישמן (2006), שהמליץ על רפורמה בנושא, אין התקדמות ממשית בחקיקה וכי אף אין תזכיר חוק בשלב זה.
הצעת החוק צפויה להשפיע גם על הפסיקה בבית המשפט העליון ואולי אף לייתר או לעכב אותה, מכיוון שהחקיקה המתגבשת תעסוק בנושא בו נדרש עד כה להכריע בית המשפט, אשר לכן גם יעכב ככל הנראה את פסקי הדין בעניינים אלו.
שרת המשפטים מבינה כי יש להתאים את החקיקה לרוחות הנושבות. עם זאת, שקד, אשר צפוי כי תהא נאמנה לבוחריה (הבית היהודי), מינתה צוות מקצועי לבחינת מסקנות הוועדה ואשר אמור לערוך בהן שינויים מסוימים כדי שהחוק הסופי יהא כפוף להלכה היהודית.
אין ספק, כי ככול והצוות המקצועי של השרה יפעל, כאמור, ייווצר צדק חלוקתי וצדק עם ציבור שומרי המסורת, ובכך ימנע עוול לכלל הצדדים.
אברהם פוגל, עו״ד העוסק בתחום דיני המשפחה והירושה והינו שותף במשרד עורכי הדין ד"ר משה פוגל ושות'