אותה שופטת, פסיקה שונה: האחים, אנשי העסקים החרדים, הקבלנים אברהם ואריה גולובנציץ - רכשו לפני 45 שנה שטח של 2,000 דונם בנגב. למעלה מ-20 שנה לאחר מכן, באמצע שנות ה-90, התיישבו בדואים משבט אלעזאזמה בסמוך לחלקות שרכשו ולאחר שנים ספורות, בשנת 2003, הממשלה החליטה להקים להם שם ישוב רשמי בשם ביר הדאג'.
אך הבדואים לא הסתפקו בכך, וחלק מהשבט פלש לתוך השטח הפרטי הסמוך של הגולובנציצים, ובנו עליו מאות מבנים בלתי חוקיים.
בלית ברירה החליטו הקבלנים החרדים לעתור לבית המשפט, בבקשה שלפחות יקבע למדינה מועד שבו היא תסיים לאכוף את החוק על העבריינים ותחזיר להם את האדמה שנגזלה. להפתעתם, השופטת דחה את עתירתם וכתבה: "לא ניתן להצביע, לעת הזו, על מועד סופי בענין זה".
בסיוע עמותת רגבים - מגלה העיתונאי קלמן ליבסקינד שחשף את הסיפור ב'מעריב' - הם ערערו לעליון. אלא שגם שם, הרכב שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור, דחתם אותם: "לא ניתן לקחת את קרקע העותרים ולשים אותה, עם כל הכבוד, במרכז החיים", נזפה נאור בבעלי הקרקע החוקיים, אנשי העסקים החרדים.
בהקשר זה, חשוב לזכור כי אותה מרים נאור כתבה בשבוע שעבר ש"הפגיעה בשלטון החוק הולכת וגדלה עם חלוף הזמן שבו אי החוקיות נותרת על כנה", בהקשר לפרשת נתיב האבות - שם הורה להרוס מבנים במאחז בישוב אלעזר שבגוש עציון, שנטען כי הוקמו על קרקע בבעלות פלסטינית.