מושלים בכיפה

בימים האחרונים התקיים שיח רחב בעניין, והיו מקומות שהידיעה אף תפסה את הכותרת הראשית. עיקר השיח היה בעניין האתיקה - ניגוד העניינים שבמינוי, היו דעות לכאן ולכאן.

ראה איזה פלא, לא שמענו מילה על כך שהוא חובש כיפה, או את השקפתו או אמונתו הדתית של המועמד.

האמת, שמחתי לשמוע שהשיח על המינוי היה מטעמים ציבוריים כאלו ואחרים, אך לא היה לגופו של איש ואמונתו. השיח לא התייחס לאמונתו של המועמד כפי שנעשה לפעמים.

הסתכלתי לצדדים, והנה ראיתי עוד מינויים בכירים של אנשי מקצוע שמונו לתפקידי מפתח במדינה שהם חובשי כיפה, ואף הולכים בה בגאון.

למשל... ראו את המינוי של המפכ"ל, ראש המוסד, מנהל בתי משפט, לפניו גם ראש שב"כ ועוד...

מאז נכנסתי לתפקידי הראשונים בלשכת עורכי הדין, ראיתי כי הדימוי הזה, שלעיתים היה מוצדק אך פעמים רבות איננו אמיתי, כאילו מנסים לחסום "אותנו" - חובשי הכיפה, כבר איננו עומד היום במבחן המציאות.

ההיפך הוא הנכון. יש הרבה אמון ואהדה לחובשי הכיפה, ויש לנו את ההזדמנות להשתלב בחברה הישראלית בצורה הטובה ביותר.

אני חושב שהחברה הישראלית השכילה למנות את בכיריה לפי מקצועיותם ומידת ההתאמה לתפקיד, ולא לפסול אף מועמד בשל אמונתו או דעותיו. כל שיח בעניין מינוי בכיר, שנגרר לפסים אישים של דת ואמונה, פסול בעייני. יש לבחון את המועמדים רק לפי מקצועיותם.

אני סבור שהחברה הישראלית הייתה צריכה לעבור כברת דרך מסוימת בעניין עד ששינתה את הגישה. בעבר מידרה את חובשי הכיפה מתפקידי מפתח.

אני מנסה להיזכר בילדותי מתי היה בעבר מפכ"ל או ראש מוסד חובש כיפה, אפילו בדרגים נמוכים יותר לא ראינו את זה.

ההדרה הדתית גרמה שטובי המועמדים הדירו את רגליהם מהמכרזים השונים, מתוך ידיעה ברורה שלא יזכו בתפקיד. והנה חלף הזמן, ואנו מתבשרים על כך שהמינויים האחרונים אכן בוצעו לפי התאמה אישית ולא מגדרית.

בתפקידי השונים כאקדמיה ובלשכת עורכי הדין, אני נתקל שוב ושוב בידידים חובשי כיפה, שמתקדמים ומשאירים רושם חיובי של מדינה שנותנת הזדמנות אמיתית לכל אחד ואחד באשר הוא להתקדם לתפקידי מפתח, מבלי שירגיש במעמד נחות בשל הכיפה שלראשו.

קורה לא פעם שאני נשאל האם נולדתי דתי או שאני חוזר בתשובה. כאילו יש מוסכמה שלא יכול להיות שאקבל מינוי בכיר כל עוד כיפה שחורה על ראשי. והתשובה כמובן היא שצבע הכיפה לא הוחלף ב 39 שנים האחרונות..

כמובן, יש עוד מה לתקן, וישנם עדיין אנשים שמפלים לרעה חובשי כיפה, אך כמגמה, ניתן לומר שהכיוון חיובי בהחלט.

והחשוב ביותר,

אני קורא לחברי הדתיים והחרדים שלא יראו באף תפקיד או משרה כבלתי מושגת. ההפך, ככל שאתם עומדים בקריטריונים, אל תהססו ותגישו מועמדות. כיום, החברה הישראלית ברובה השכילה לבחון מועמדים לפי כישוריהם.

• הכותב מכהן כמשנה לראש לשכת עורכי הדין בישראל, וסגן ראש הועדה המייעצת למינוי שופטים.