היכרתי היטב את אפי ברכה ז"ל ואני יכול בלב שלם לומר שאפילו חיבבתי אותו ולכל מה שאכתוב אין קשר לאופיו או לאישיותו.
למקרא דעות שונות בתקשורת ושמיעת אנשי משטרה כאלה ואחרים בנוגע להתאבדותו הנוראה של אפי ז"ל, דעות הקוראות להפסקת העליהום על המשטרה וכי אפי ז"ל נכתש תקשורתית וכיוב' ולכן התאבד, אני מתייחס בחשדנות רבה ואפילו יכול לומר שרבים מאנשי המשטרה הם מתחסדים צדקנים ואמירותיהם אפילו נגועות בצביעות ואסביר.
יום יום עוסקת המשטרה בחקירות, חלקן רגישות וחלקן פחות ואולם המכנה המשותף הוא שברובן המכריע "נכתשים" בני אדם תחת עול החקירה וההדלפות לתקשורת הכללית.
לא שמעתי הרהורי חרטה ממפקדי המשטרה וחוקרים כאשר הוזמנה התקשורת על ידי המשטרה לתעד את מעצרו של דודו טופז ז"ל, שלומי לחיאני יבדלח"א ועוד רבים אשר נכתשו ונרמסו תחת רגלי החוקרים המדליפים.
לא שמעתי איש משטרה בכיר מצטדק כאשר עו"ד דיויד וינר ז"ל התאבד לאחר שנכתש ונרמס במשרדי ימ"ר תל אביב ובד בבד בתקשורת.
אנא מכם אנשי משטרה נכבדים, האבל כבד ואני כואב את כאב התאבדותו של אפי ז"ל אבל אולי כעת תזכרו שבחקירות יושבים אנשים וכאשר אתם חוקרים אותם, נהגו בהם במסגרת הכללים ובין השאר, אל תזמינו עיתונאים לראות איך החשוד ובני משפחתו נראים בזמן המעצר, אל תובילו אותם באזיקים במסדרונות בית המשפט לצורך מסע השפלה וצילומים, אל תבקשו ימי מעצר רק כדי לפגוע ולשבור את רוחו של החשוד ועוד הרבה אל תעשו ותיקצר היריעה.
פשוט תחשבו איך זה להיות "כתושים ורמוסים".
עו"ד אורי קינן, מכהן כממלא מקום ראש לשכת עורכי הדין ויו"ר הפורום הפלילי הארצי