"אפילו את הווידוי יש לומר מתוך שמחה" | דיברות קודש ליום הקדוש מהאדמו"ר מלעלוב זצ"ל

ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב (ויקרא כג, לב) ודרז"ל (ברכות ח, ב. יומא פא, ב) וכי בתשעה מתעניין והלא בעשור מתענין, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. הנה לכאורה שונה תענית יום הכיפורים משאר התעניות, שבכל התעניות יש עניין שיסגף האדם ויצטער בעצמו ויתמעט חלבו ודמו על ידי התענית, ואילו גבי צומא רבא דיום הכיפורים אמרו רז"ל כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי, והיינו שמצוה לאכול בתשיעי, וטעם הדבר מובא בראשונים שהוא כדי להקל מעליו ולמעט מצער התענית בעשירי.

ואפשר לומר, דהנה תוקף קדושת יום הכיפורים רמה ונשגבה מאוד, עד שאמרו חז"ל (יומא פה, ב) עיצומו של יום מכפר, והיינו שאין הכפרה תלויה בתענית ולא בשום דבר אחר, אלא עצם היום הזה יום כיפורים הוא לטהר אותנו מכל חטאתינו, ואפילו מבלי שיסגף האדם ויצער עצמו במניעת אכילה ושתייה ובשאר העינויים יכופר עוונו, ולכך מצוה עלינו לאכול ולשתות בתשיעי כדי להקל ולמעט את צער התענית, להראות כי קדוש היום לאדונינו עד שמכפר אפילו בדבר קל.

ובזה יתבאר גם מה שמצינו בגמרא (קידושין מט, ב) דהמקדש את האשה על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו. ולכאורה ייפלא, וכי בשביל הרהור תשובה כל שהוא שמהרהר הרשע גמור כבר נחשב לצדיק. אלא העניין כי הנושא אשה מוחלין לו כל עוונותיו, כמו שאמרו רז"ל (ירושלמי בכורים פ"ג) דחתן מוחלין לו כל עוונותיו, וא"כ ביום חופתו שהוא מעולה כיום הכיפורים זוכה שאפילו בהרהור תשובה נעשה צדיק, ונמחלו לו כל עוונותיו.

תשובה מתוך שמחה

אצל הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א הייתה שנה אחת שמחמת מצב בריאותו הוצרך לאכול ביום כיפור. והעיד בנו הרה"ק מהר"י מבעלזא זיע"א (עיין מכתב קד' הובא בספר החסידות בעלזא עמ' לג, וז"ל: הוא ז"ל בגודל צדקתו היה זריז בדבר ותיכף אחר כל נדרי מיהר וציוה ליתן לו לאכול כפי שהיה צריך ואמר בזה הלשון הריני מוכן ומזומן לקיים מצות בוראי כפי שאמרו חז"ל, ואכל בשמחה יתירה, כמעט לא ראינו שמחה כזאת רק בעת אכילת מצה ונטילת לולב) שהיה זה יום כיפור השמח ביותר בכל חייו.

ובטור (אורח חיים סימן תרד) בעניין אכילת יום תשיעי כתב וז"ל: והוא מאהבת הקב"ה את ישראל שלא ציוה להתענות אלא יום אחד בשנה ולטובתם לכפר עונותיהם, וציוום שיאכלו וישתו תחילה כדי שיוכלו להתענות ושלא להזיק להם העינוי, משל למלך שהיה לו בן יחיד וגזר עליו להתענות יום אחד, וציוה להאכילו ולהשקותו קודם כדי שיוכל לסבול וכן נוהגין להרבות בו בסעודה. ומביא במדרש מעשה בשוטר העיר שאמר לעבדו קנה לי דגים ולא מצא אלא דג אחד ונתן בו זהוב, והיה שם יהודי חייט והוסיף עליו עד שהעלוהו לחמישה ונשאר לחייט, בא העבד אל אדוניו וסיפר לו כל המאורע, שלח השוטר אחר החייט ואמר לו מה מלאכתך, אמר לו חייט, אמר לו ולמה קנית דג שווה זהוב בה' זהובים, ולא עוד אלא שלקחתו מיד עבדי ששלחתיו לקנותו לי, השיב לו והיאך לא אקננו אפילו בי' כדי לאוכלו ביום כזה שציוונו הקב"ה לאכול ולשתות ושאנו בטוחים שהקב"ה יכפר לנו עונותינו, אמר לו א"כ יפה עשית ופטרו והלך לשלום. היוצא לנו מדבריו שכל מצות האכילה בערב יום כיפור הוא כדי להקל על התענית ביום כיפור, ושיוכל האדם להיות בשמחה ביום הקדוש,

שאנו בטוחים שהקב"ה יכפר לנו עונותינו. ובשם הבעל שם טוב הק' מתאמרא בטעם מה שאנו אומרים הווידוי ביום כיפור בנעימה, על פי דרך משל, לעבדי המלך העמלים לנקות פלטרינו של מלך מן הפסולת, אשר פיהם מלא שירה בשעת עבודתם, ועושים את עבודתם מתוך רוב שמחה וחדווה, שכן זכות היא להם לנקות את היכל המלך. כן אנו בניו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, כשעושים תשובה ומנקים את נשמותינו - מקום משכן המלך מכל מיני עוונות וחטאים, צריכים אנו לעשותו מתוך שמחה, ולכן פינו מלא שירה בעת הזאת.

הקב"ה דן לכף זכות

במדרש הובא ב'בית אהרן' (תנחומא האזינו ד, ד) הצור תמים פעלו וכו', לכך אמר ישעיה דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב (ישעיה נה) מלה"ד למלך שאמר לעבדיו צאו והכריזו בכל ממשלתי שאני יושב ודן דיני ממונות, כל מי שיש לו עסק עם חברו יבא לפני ואני דן אותו לכף זכות עד שלא אשוב לדון דיני נפשות, וכן הקב"ה יתברך שמו אמר לישראל בני הוו יודעין וכו', ע"כ.

יש לפרש דברי המדרש ובהקדם מעשה שהיה אצל הרה"ק הרבי מלובלין זיע"א, אשר בא אליו עשיר גדול והתאונן על צרות שונות הפוקדים את ביתו רח"ל בעת האחרונה, התעניין הרבי מלובלין בענייני הנהגת הבית, ונתברר לו שהוא משתמש בביתו רק בכלי כסף וזהב, אמר לו הרבי מלובלין שישתמש בכלי זכוכית, משום שהם נשברים לעיתים קרובות, ועי"ז נגרם צער ועגמת נפש לבני הבית, ואזי נמנע מהם צער ועגמת נפש מדברים אחרים, ומאחר שעד עתה היו לו בביתו רק כלים כאלו שאינם נשברים היה לו עגמת נפש מדברים אחרים. כן יש לומר בדברי המדרש, שאמר הקב"ה לישראל שיבואו לדון בעת שאני יושב ודן דיני ממונות, כל מי שיש לו עסק עם חברו יבא לפני ואני דן אותו לכף זכות עד שלא אשוב לדון דיני נפשות, פירוש שיהיה העגמת נפש מדברים הנוגעים בממון ולא מעניינים הנוגעים אל הגוף וכדו’